תקציר וניתוח היצירה

1984 הוא רומן דיסוטופי. דיסוטופיה היא ההיפך מאוטופיה. בעוד שאוטופיה מתארת משהו מושלם, דיסטופיה היא ההיפך המוחלט. 1984 עוסקת במדינה ששולטת ועוקבת אחרי כל פרט בחיי אזרחיה. אם הייתה יכולה, הייתה עוקבת גם אחרי מחשבותיהם אבל היא נאלצת להסתפק בביטויים של מחשבות: הבעות פנים, צורת הליכה, קצב הלב, התנהגות וסגנון הביטוי (כתיבה ודיבור).

הספר, שנכתב ב-1948, מתאר עולם שבו נשללה אפשרות החשיבה, והוא פועל על פי הוראות השלטון שנקרא "האח הגדול". השפה ודרך המחשבה של בני האדם נשלטים ולמעשה הם כבולים. בספר, העולם נחלק ל-3 מחנות שנלחמים זה בזה. גיבור הספר, וינסטון סמית, חי במדינה שבה האזרחים מנוטרים תמיד ע"י ה"אח הגדול" - ישנו מסך טלסקרין שנמצא בכל מקום, וכל פניה כנגד השליטים היא למעשה עבירה על החוק. 

באימפריה בה חי גיבור הספר שולטת המפלגה. למפלגה יש 3 סיסמאות: מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות ובערות היא כח (אלו גם סיסמאותיה של הסוצאנג - המפלגה הסוציאלית האנגלית). המפלגה דואגת לשטיפת מוח מתמידה כדי לוודא שכולם חושבים רק את המחשבות ה"נכונות" ומבצעים רק מעשים "נכונים".