שיבת ציון - תקציר
דרישות השלמת קורס
מבוא לנושא שיבת ציון
סיפורי שיבת ציון הם "סוף התנ"ך".
אמנם יש אחריהם בתנ"ך את ספרי דברי הימים, אבל כשמסדרים את האירועים בתנ"ך על הציר ההיסטורי, האירועים המתוארים בספר דברי הימים קרו לפני אירועי שיבת ציון ולא אחריהם.
נמקם את סיפורי שיבת ציון על הציר ההיסטורי, בתוך קורות עם ישראל:
למדנו על סיפורי האבות ועל היציאה ממצרים לכיוון ארץ כנען (=ארץ ישראל).
כשעם ישראל הגיע לכנען הוא כבש אותה, הקים עליה ממלכה ובית מקדש, הממלכה התפצלה לשתי ממלכות ואחרי בערך 800 שנה מהכניסה לארץ הממלכה נפלה וכל שארית עם ישראל שנותר בה הוגלה לבבל (באיזור עיראק של היום).
לסיכום:
יציאה ממצרים - כיבוש הארץ - הקמת הממלכה ובית המקדש - חורבן בית המקדש ויציאה לגלות בבבל
אחרי 70 שנה בבבל - מתחילה תקופת שיבת ציון.
מה קורה בשיבת ציון?
אנחנו נלמד על כמה אירועי מפתח שקשורים לשיבת ציון:
החזון- יחזקאל ל"ז:
יחזקאל הוא נביא שגר בבבל. הוא מקבל נבואה: הוא רואה ערימות של עצמות שחוזרות לחיים וה' מבטיח לו שכמו שהעצמות חזרו לחיים בחזונו, כך עם ישראל שנראה במצב לא טוב בגלות יחזור "לתחייה"- יעלה לארץ ויבנה את המקדש.
ההתחלה- ספר עזרא, פרקים א' ו-ג':
ספר עזרא לא מספר על עזרא. כלומר, הוא כן, רק לא בפרקים שאנחנו נלמד. עזרא עצמו מגיע רק בפרק ז' מתוך עשרה פרקים.
אז למה לומדים עזרא? בספר עזרא יש תיעוד היסטורי של ראשית תקופת שיבת ציון. אנחנו נלמד שני פרקים: בפרק א' נלמד על הצהרת כורש: כורש המלך הפרסי ניצח את בבל. כורש כתב מכתב ליהודים (וגם לכל העמים האחרים) שהם רשאים לחזור לארצם ולבנות את המקדש שלהם. כך התחילה שיבת ציון. בפרק ג' נלמד על תחילת בניית המקדש שלוותה בשמחה על ההתחלה החדשה ובגעגוע למקדש המפואר שהיה.
זריקת מרץ- חגי א':
כעשרים שנה אחרי תחילת הבנייה של המקדש הוא עדיין לא נבנה. זה מובן: העולים לארץ היו עניי העם, הם התחילו מחדש בארץ ששמעו עליה אבל לא הכירו בעצמם והתמודדו עם עמים מסביב שהפריעו לבנייה. חגי הנביא מוכיח אותם: איך לכולכם יש כבר בתים משלכם ובית המקדש עדיין לא בנוי? העם מקבל אתהשראה ובונה את בית המקדש. קטן, אבל גם זה משהו.
הסלבריטי טוב הלב- נחמיה, פרקים א' ו-ג':
פרק א'- עוברים קדימה עוד כמה עשרות שנים, המלך מתחלף, מעט היהודים שעלו לארץ מתמודדים בקושי עם הארץ החדשה-ישנה ועם העמים בארץ. בפרק א' אנחנו פוגשים את נחמיה, יהודי, בכיר בשלטון הפרסי, ששומע על מצב היהודים ומתנדב לעזור להם
פרק ה'- קפיצה קטנה קדימה: נחמיה בארץ. דוגמה קטנה ממה שעשה נחמיה: רפורמה חברתית שבה העשירים מוותרים על חובותיהם של העניים וגם השלטון עושה הנחה במיסים כדי שהעניים יהיו פחות עניים.
השירה- תהלים קכ"ו:
את כל הסיפור מלווה שירה מעוררת השראה, שאיננו יודעים אם נכתבה לפני או אחרי החזרה לארץ (כלומר- אם נכתבה על ידי הגולים בבבל או על ידי היהודים בארץ). במרכז השירה המילים: "היינו כחולמים" ו- "הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים" והיא מלאה בתקווה.
אמנם יש אחריהם בתנ"ך את ספרי דברי הימים, אבל כשמסדרים את האירועים בתנ"ך על הציר ההיסטורי, האירועים המתוארים בספר דברי הימים קרו לפני אירועי שיבת ציון ולא אחריהם.
נמקם את סיפורי שיבת ציון על הציר ההיסטורי, בתוך קורות עם ישראל:
למדנו על סיפורי האבות ועל היציאה ממצרים לכיוון ארץ כנען (=ארץ ישראל).
כשעם ישראל הגיע לכנען הוא כבש אותה, הקים עליה ממלכה ובית מקדש, הממלכה התפצלה לשתי ממלכות ואחרי בערך 800 שנה מהכניסה לארץ הממלכה נפלה וכל שארית עם ישראל שנותר בה הוגלה לבבל (באיזור עיראק של היום).
לסיכום:
יציאה ממצרים - כיבוש הארץ - הקמת הממלכה ובית המקדש - חורבן בית המקדש ויציאה לגלות בבבל
אחרי 70 שנה בבבל - מתחילה תקופת שיבת ציון.
מה קורה בשיבת ציון?
אנחנו נלמד על כמה אירועי מפתח שקשורים לשיבת ציון:
החזון- יחזקאל ל"ז:
יחזקאל הוא נביא שגר בבבל. הוא מקבל נבואה: הוא רואה ערימות של עצמות שחוזרות לחיים וה' מבטיח לו שכמו שהעצמות חזרו לחיים בחזונו, כך עם ישראל שנראה במצב לא טוב בגלות יחזור "לתחייה"- יעלה לארץ ויבנה את המקדש.
ההתחלה- ספר עזרא, פרקים א' ו-ג':
ספר עזרא לא מספר על עזרא. כלומר, הוא כן, רק לא בפרקים שאנחנו נלמד. עזרא עצמו מגיע רק בפרק ז' מתוך עשרה פרקים.
אז למה לומדים עזרא? בספר עזרא יש תיעוד היסטורי של ראשית תקופת שיבת ציון. אנחנו נלמד שני פרקים: בפרק א' נלמד על הצהרת כורש: כורש המלך הפרסי ניצח את בבל. כורש כתב מכתב ליהודים (וגם לכל העמים האחרים) שהם רשאים לחזור לארצם ולבנות את המקדש שלהם. כך התחילה שיבת ציון. בפרק ג' נלמד על תחילת בניית המקדש שלוותה בשמחה על ההתחלה החדשה ובגעגוע למקדש המפואר שהיה.
זריקת מרץ- חגי א':
כעשרים שנה אחרי תחילת הבנייה של המקדש הוא עדיין לא נבנה. זה מובן: העולים לארץ היו עניי העם, הם התחילו מחדש בארץ ששמעו עליה אבל לא הכירו בעצמם והתמודדו עם עמים מסביב שהפריעו לבנייה. חגי הנביא מוכיח אותם: איך לכולכם יש כבר בתים משלכם ובית המקדש עדיין לא בנוי? העם מקבל אתהשראה ובונה את בית המקדש. קטן, אבל גם זה משהו.
הסלבריטי טוב הלב- נחמיה, פרקים א' ו-ג':
פרק א'- עוברים קדימה עוד כמה עשרות שנים, המלך מתחלף, מעט היהודים שעלו לארץ מתמודדים בקושי עם הארץ החדשה-ישנה ועם העמים בארץ. בפרק א' אנחנו פוגשים את נחמיה, יהודי, בכיר בשלטון הפרסי, ששומע על מצב היהודים ומתנדב לעזור להם
פרק ה'- קפיצה קטנה קדימה: נחמיה בארץ. דוגמה קטנה ממה שעשה נחמיה: רפורמה חברתית שבה העשירים מוותרים על חובותיהם של העניים וגם השלטון עושה הנחה במיסים כדי שהעניים יהיו פחות עניים.
השירה- תהלים קכ"ו:
את כל הסיפור מלווה שירה מעוררת השראה, שאיננו יודעים אם נכתבה לפני או אחרי החזרה לארץ (כלומר- אם נכתבה על ידי הגולים בבבל או על ידי היהודים בארץ). במרכז השירה המילים: "היינו כחולמים" ו- "הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים" והיא מלאה בתקווה.