6. היועץ המשפטי לממשלה


היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) הינו אחד מבעלי התפקידים המשמעותיים ביותר ברשות המבצעת.

ליועמ"ש מספר תפקידים:

1. ראש התביעה הכללית – אחראי על העמדה לדין פלילי של כל מי שמפר את החוק במדינה, באמצעות פרקליטים ממחלקות שונות בפרקליטות המדינה. במקרים בהם מוגש כתב אישום נגד נשיא, ראש ממשלה, חבר כנסת, שר או שופט – החוק מחייב את היועמ"ש לאשר באופן אישי את הגשת כתב אישום. בכך בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק שלפיו כולם כפופים באופן שווה לחוק.

2.  ייצוג המדינה בהליכים משפטיים שאינם פליליים – היועמ"ש משמש כעורך הדין של הממשלה. הוא מייצג את השרים, מעניק לממשלה ולכפופים לה ייעוץ משפטי בכל הקשור למשפט הציבורי, בעתירות נגד המדינה בבג"ץ ובתביעות אזרחיות נגד הממשלה כגורם פרטי.

3. מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון – ביחס לכל הפעולות שמבצעת הממשלה או שהיא נמנעת מלבצע. היועמ"ש גם מעניק לממשלה ייעוץ לגבי יוזמות חקיקה שלה (חקיקה ממשלתית) או בגיבוש עמדת הממשלה ביחס לחקיקה פרטית.

4. התייצבות בהליכים משפטיים שהמדינה אינה צד בהם אך יש אינטרס ציבורי שהממשלה תשמיע את קולה – זאת כאשר להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים יש השלכות ציבוריות. למשל כאשר במאבק בין הורים על משמורת קולו של הילד לא מיוצג.

במדינה דמוקרטית יש חשיבות עליונה לכך שהיועמ"ש בתפקידו כראש התביעה הכללית יהיה עצמאי ובלתי תלוי בממשלה ובשריה. זאת כדי למנוע מצב שבו זהותם הפוליטית של הנאשמים תשפיע על ההחלטה לגבי הגשת כתב אישום או כאשר ראשי השלטון עומדים בפני הליך פלילי. בכך מתממש עקרון שלטון החוק לפי כולם שווים בפני החוק.


עצמאות היועמ"ש מובטחת על ידי:

·         נקבע שהוא אינו שר אלא פקיד ציבור וכהונתו אינה תלויה בחילופי השלטון.

·         שר המשפטים אינו יכול להתערב בהחלטותיו המקצועיות של היועמ"ש, למרות שהוא עובד משרד המשפטים.