לכל תשובה יש שאלה

שואלים שאלה פילוסופית

בבית הספר מלמדים אותנו בדרך כלל תשובות לשאלות, אותן אנו מצופים לספק במבחנים. שאלות אלה לרוב בודקות ידע ולעיתים אף הבנה. זוהי דרך אחת ללמוד דברים שאנו לא יודעים. אבל יש דרך נוספת – היא החקירה הפילוסופית, שמתחילה בשאלה פילוסופית. 

אפשר לראות בקלות, שלא מילת השאלה היא זו שקובעת אם מדובר בשאלה פילוסופית או לא. למשל, שאלה שמתחילה במילה "למה" יכולה להיות שאלה פילוסופית וגם לא פילוסופית. או שאלה שמתחילה במילה "האם", שמזמנת בדרך כלל תשובות נחרצות (כן/לא). 

בלי תשובה אחת מסוימת ומסיימת 

השאלה הפילוסופית היא שאלה נצחית. כלומר, היא תמיד נשארת פתוחה כיוון שהיא תמיד רלוונטית, ותמיד אפשר לשוב אליה ולהמשיך לעסוק בה. כזו למשל היא השאלה "מהי מהות החיים?"

כיוון שזהו אופייה של השאלה הפילוסופית, נהוג לומר כי יש לה ריבוי תשובות, ותהליך המענה עליה הוא תהליך של בירור (חקירה פילוסופית).

הבירור הפילוסופי נבדל מבירור מדעי (בירור בין עובדות או תוצאות ניסויים) בשני מובנים:

• בירור של טיעון יחיד לשם הבהרה וחידוד המחשבה.
• בירור לצורך בחירה בין טיעונים אפשריים שונים.

אם כך לשאלה פילוסופית אין תשובה אחת מסוימת, בנוסף אין לה גם תשובה אחת מסיימת. אפליקציית ניווט, ספרי היסטוריה או פנייה למומחים הם דוגמאות לאמצעים שעשויים לספק לנו תשובה אחת מסוימת ולעיתים גם תשובה מסיימת לשאלות שאינן פילוסופיות. האמצעי לקבל מענה טוב לשאלה הפילוסופית הוא חקירה.

אופי המענה (החקירה הפילוסופית) הוא לא המאפיין היחיד של השאלה הפילוסופית. הנה כמה מאפיינים נוספים המשותפים לכל השאלות הפילוסופיות:

התחלה בפליאה ובסקרנות 

מקורה של כל שאלה פילוסופית היא בהרגשה של פליאה. כל מה שאנחנו ניצבים בפניו – בין אם זה מושג כמו "נפש", התנהגות כמו "ריקוד", או תופעה כמו "ציות לחוק" – הוא מופלא בקיום שלו (שאינו מובן מאליו) ויכול לעורר אצלנו חוויית תדהמה. על מנת שנוכל להבין את מה שאנו ניצבים מולו, עלינו להתחיל לשאול שאלות. לרצון שלנו להבין – רצון הנובע מתוך הפליאה – אנו קוראים סקרנות.

הסקרנות היא תכונה שמשותפת לבני האדם ולבעלי החיים. היא מניעה אותנו לחקור ולבדוק את העולם הממשי והמדומיין. אך לא כל תחושת סקרנות מובילה לשאלה פילוסופית. "הסקרנות הפילוסופית" מיוחדת בסיבה שמניעה אותה.

סקרנות יכולה לנבוע מטעמים מעשיים – רצון לחפש הבנה וידיעה של דברים על מנת שנוכל לפעול בצורה טובה בעולם. במקרה כזה, השאלות שמתעוררות אינן פילוסופיות, אלא נותרות במישור של הידע. חִשבו על שלושת הסקרנים הבאים: החתול שמציץ מעבר לשיח לראות מה נמצא שם, הנמלה שממשיכה במסלול מסוים כדי להשיג אוכל, וגם התינוקת שמנסה לבדוק מה יקרה אם היא תדחוף את כוס המים המלאה מהשולחן. הסקרנות של החתול, של הנמלה ושל התינוקת הביאו אותם "לשאול" (כל אחת בדרכה) "מה יקרה אם...?" אלו הן שאלות שמקורן בסקרנות טבעית עם ביטוי מעשי (הצצה מעבר לשיח, הליכה במסלול ודחיפת הכוס), אך הן עדיין אינן שאלות פילוסופיות.

סקרנות יכולה לנבוע גם מסיבה אחרת, כמו סקרנות הקשורה בהנאה מחשבתית (אינטלקטואלית) – והיא בדרך כלל זו המאפיינת את השאלה הפילוסופית. המניע לנסות ולענות על שאלות כמו "מדוע בני אדם רוצים להיות אהובים?"; "האם עונש מוות הוא מוסרי?"; או "מה גורם לאנשים להאמין בפיות?" אינו בהכרח בעל ערך מעשי מיידי. שאלות כאלה מאפשרות לנו, למשל,  לבדוק את עמדתנו ביחס לסוגיות בחברה, ובכך מסייעות לנו ללמוד על עצמנו ואף להגדיר את עצמנו.

אולם פעמים רבות, יש לדיונים סביב שאלות פילוסופיות השפעה על החברה בכללותה, ולא רק על עצמנו. כך למשל, הדיון במידת המוסריות של עונש מוות יכול להוות בסיס לקביעת חוק בנושא. 

עיסוק במשמעות של הדברים 

עניין נוסף שמבדיל בין שאלה פילוסופית לשאלה לא פילוסופית הוא הנושא בו היא עוסקת – שאלה פילוסופית עוסקת במשמעות של דברים. כלומר, השאלות הפילוסופיות מנסות לגעת בלב ליבו של העניין, במשמעות העמוקה ביותר שלו.

למשל, נאמר ותצטרכו להסביר לתלמיד חדש שהגיע לכיתתכם מארץ אחרת את המושג "חופש". יתכן שתספרו לו על "החופש הגדול", ואם תרצו מאוד לדייק, קרוב לוודאי שתאמרו לו שזהו כינוי לתקופה בשנת הלימודים בה לא מתקיימים לימודים סדירים בבית הספר. עבור תלמידי החינוך העל יסודי בישראל זו תקופה שמתחילה ב-20 ביוני ומסתיימת ב-1 בספטמבר. זוהי הגדרה טובה וממצה, שאכן עשויה לעזור לתלמיד החדש להבין מה צפוי לו בקיץ הישראלי. אבל אם היה זה דיון פילוסופי שעוסק במושג "חופש", ההגדרה להפסקת הלימודים הארוכה בקיץ לא הייתה מספיקה.

"החופש הגדול" הוא רק דוגמה אחת פרטית למושג הכללי "חופש". יתכן מצב בו יש אנשים המגדירים תקופה זו בשנה כהיפך המוחלט מחופש – למשל, המצילים בים שעובדים בקיץ, המדריכים בקייטנות, ועוד. יתכן גם שיש תלמידים שחשים "חופש" דווקא במהלך שנת הלימודים. כפי שאפשר גם לראות בפרק "המשגה", השאלה "מהו חופש?" מיועדת לבדוק את המשמעות של המושג ולא את הביטויים המסוימים (הדוגמאות) שלו. כאמור, השאלה הפילוסופית חותרת להבנה של מושגים שבהם דנים. 

חתירה לאמת 

אולי המאפיין החשוב ביותר של השאלה הפילוסופית הוא המטרה שלה – החקר והחתירה לגילוי האמת. שאלה פילוסופית גורמת לשואל ולנשאל לחשוב ולנסות להגיע לאמת מסוימת.

אבל רגע, אמרנו שלשאלה פילוסופית אין תשובה אחת מסוימת ומסיימת, אז בשביל מה בכלל לחפש אותה? בהמשך הפרק אנחנו נעמיק בעניין הזה, כשנעסוק במענה לשאלה. אבל עד אז, אתם מוזמנים לעבור לתרגול בנושא שאלות פילוסופיות.