אחד מהמיתוסים המפורסמים הוא המיתוס הבבלי "אנומה אליש", המתאר את בריאת העולם מגופה המבותר של האלה תיהמת. מיתוס בבלי אחר הוא "עלילות גלגמש"המזכיר מאד את סיפור המבול. מיתוס מפורסם אחר הוא המיתוס הכנעני (כיתבי אוגרית), המספר על האל בעל ועל אחותו האלה ענת, שניצחו את הים ואת עוזריו, המפלצות המיתולוגיות: התנין, הלוויתן הנחש בריח ולוויתן נחש עקלתון.
במקרא אין מיתוסים כיון שאין ריבוי אלים אלא אל מונותאיסטי, ולכן אין מקום לסיפורים. אך המקרא ער להשפעותיו של המיתוס ולכן הוא נלחם במיתוס ומבטל אותו. תופעה זו נקראת דמיתולוגיזציה.
דוגמאות:
איזכור המילים "תהום", "התנינים הגדולים"בסיפורי הבריאה, שמטרתם לבטל את עוצמתם של אלו ולהדגיש את ראשוניותו ואת עליונותו המוחלטת של האל על ברואיו.
בתיאור מלחמתו של האל בספר ישעיהו, במפלצות המים ב"לוויתן נחש בריח", ב"לוויתן נחש עקלתון"וב"תנין אש הים"מודגש נצחונו המוחלט של האל.
שריד מיתולוגי ניתן למצוא גם בסיפור הזדווגותם של "בני האלוהים עם בנות האדם", ובסיפור הנחש המפתה את חוה.
