הכוונה לסיפורים המסופרים בתרבויות של עמים שונים אודות מאורעות שהתרחשו בראשית ימות תבל. גיבורי המיתוס הם אלים. סיפורי המיתוס עוסקים באדם, בריאתו וזיקתו לאלוהים. המיתוסים חוברו במשך הדורות, כדי להסביר תופעות שונות בטבע, או לפרש סמלים שהם חלק מסדרי העולם. בקרב עמי האזור נוצרו מיתוסים אודות בריאת העולם (אנומה אליש- סיפור הבריאה הבבלי), בריאת האדם, גן עדן ומאבקים בין האלים.
המיתוסים גם נתחברו מתוך הצורך להסביר תופעות הקשורות בפולחן.
המיתוס אופייני לדת הפוליתיאיסטית. עם ישראל חי בקרב עמים בעלי אמונה פוליתיאיסטית.
עם ישראל הכיר חלק גדול מהמיתוסים הזרים ולעתים הושפע מהם( לדוגמה סיפור גן עדן). המקרא נאבק במיתוס, והשתדל להבליט את ייחודו של האל הבורא הכל באמירה, ללא עוזרים.
בכל חלקי המקרא נמצאים רמזיםלמיתוס, שלא מופיע בשלמותו. מחברי המקרא טשטשו את המיתוס בכך שעיצבו אותו על פי המונותיאיזם.
החגים מקבלים בדת ישראל משמעות היסטורית. בדת ישראל החגים הם זמנים, הבאים להזכיר אירועים בהם הושיע ה'את ישראל למשל-משעבוד מצרים. החגים באים להזכיר את חסדי האל לעמו.
