ההסבר לשם יכול להינתן בעת קריאת השם ולהעיד על אירועים שקרו בעבר או על תקוות שיש למי שקורא בשם מהילד או מהמקום. קריאה בשם למקום יכולה לשמש גם כעדות למאורע שהתרחש במקום. ישנם מדרשי שם שנעשים בדיעבד- למשל: לאחר שקים כבר אדם בשם זה מסבירים את שמו כמתאר תכונה או אופי התנהגות שלו. לדוגמה: לפי חלק מהמפרשים כאשר כרת אברהם ברית עם אבימלך בבאר שבע, למקום כבר קראו מראש באר שבע ומדרש השם שבפסוק בא לתת יתר תוקף לשבועה שנשבעו שם.
לעיתים מדרש השם מפורש בטקסט התנכי ולעיתים הפרשנים משתמשים בשיטה של מדרש שם כדי ללמוד עוד משהו על אופים של דמות או מקום מהתנ"ך, בלי שהסבר לשם ניתן בגוף הטקסט. למשל: שמות המילדות בספר שמות: שפרה ופועה- מפרש התנ"ך רש"י משתמש במדרש שם כדי להראות שהן היו מילדות טובות: שפרה היתה משפרת את מראה התינוקות ופועה היתה פועה להם (משמיעה קולות נעימים) כדי להרגיע אותם.
