המאפיינים היהודיים של המדינה
ההיבט המשפטי של מדינת ישראל כמדינה יהודית
מדינת ישראל היא מדינה יהודית המקיימת משטר דמוקרטי. אופייה היהודי של המדינה מוצא ביטוי, בין היתר, בחקיקה המתקבלת בכנסת, כמקובל במדינות דמוקרטיות. החוקים, כמו כל חוק, קובעים את הסדר שעל פיו תתנהל המדינה, אך גם את העקרונות והערכים של ישראל כמדינה יהודית.
בחוקים הקשורים לאופייה היהודי של מדינת ישראל, ישנו ביטוי להיבטים השונים של המונח "יהדות" ולגישות השונות לאופייה הרצוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
ישנם שלושה היבטים למונח "יהדות": יהדות כדת, יהדות כלאום ויהדות כתרבות. האם כשאנחנו אומרים "מדינה יהודית" אנחנו מתכוונים "שיהיו בה חוקים שתואמים את מצוות הדת"? או אולי הכוונה לכך ש"יהיו בה חוקים שעוזרים ליהודים, במיוחד אחרי השואה, וחוקים שעוזרים גם ליהודים שבכל העולם אפילו שהם לא גרים כאן"? ואולי הכוונה ש"החוקים כאן יהיו בהשראת התרבות היהודית שהתפתחה במשך הדורות, אבל לא דווקא שנקבע בחוק את המנהגים הדתיים עצמם בהם נוהגים יהודים דתיים"?
באמת קיימים בישראל חוקים משלושת הסוגים: חוקים דתיים, חוקים למען היהודים וחוקים בהשראת היהדות. ניתן דוגמאות לחוקים מכל אחד מהסוגים:
חוקים הנובעים ממצוות הדת היהודית
חוקים אלו מתבססים על מצוות דתיות והלכתיות, ומטרתם היא לתת ביטוי לאופי היהודי של המדינה ולאורחות החיים היהודיים.
חוק שעות עבודה ומנוחה
- מטרה: לתת ביטוי לאופייה היהודי של המדינה ולמצוות הדת היהודית. השמירה על השבת וחגי ישראל היא חלק ממצוות הדת.
- תוכן: חוק המגדיר את שבועת העבודה ואת ימי העבודה והמנוחה במשק בישראל, וקובע ששבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. למי שאינו יהודי יש זכות לקיים את ימי המנוחה בימי השבתון והחגים של דתו. חוק זה מעגן מצד אחד את ההלכה היהודית ולכן הוא חוק דתי, אך הוא גם חוק חברתי המחייב את המעסיקים לתת לעובדים ימי מנוחה בחגים ובשבתות.
חוק בתי דין רבניים
- מטרה: לתת ביטוי לאופייה היהודי של המדינה ולמצוות הדת היהודית. החוק עוסק בנישואין וגירושין ומטרתו להבטיח שהנושאים לנישואין ולגירושין אצל אזרחי המדינה היהודים יקוימו לפי ההלכה היהודית.
- תוכן: החוק מעניק סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לעסוק בנישואין וגירושין בין יהודים, עפ"י ההלכה. לפי החוק, כל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם. לכן לפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו לפי דין תורה. משנת 2010 מאפשרת המדינה נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת.
חוק חג מצות
- מטרה: לתת ביטוי לאופייה היהודי של המדינה ולמצוות הדת היהודית, ביניהן המצוות הקשורות לאכילת חמץ בחג הפסח.
- תוכן: החוק אוסר על הצגת חמץ בפומבי, למכירה או לצריכה, בכל ימי חג הפסח, ברשות הרבים באזורים יהודיים במהלך חג הפסח. החוק אינו אוסר על אכילת חמץ.
חוקים הנובעים מהיותה של ישראל מדינת הלאום היהודי
חוקים הנגזרים מהיותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. מטרתם היא להדגיש את היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי כולו, לא רק בישראל אלא גם בעולם, ולתת ביטוי לאופייה הציוני של המדינה.
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום היהודי (חוק הלאום)
- מטרה: החוק נחקק כדי לבסס את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, ומאגד בתוכו את מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית.
- תוכן: חוק הלאום מדבר על אופי המדינה ועל מאפייניה. הסעיף הראשון בחוק מדבר על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית. בנוסף לכך, החוק מגדיר את העברית כשפתה הרשמית של המדינה, מגדיר את סמלי המדינה (סמל, המנון, דגל), את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה (לצד הלוח הלועזי), את הקשר של ישראל ליהדות התפוצות ואת זכותם של היהודים לעלות לישראל (חוק השבות), את פיתוח ההתיישבות היהודית, את ימי הזיכרון הרשמיים (יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה), ואת יום העצמאות, השבת ומועדי ישראל כימי חג ומנוחה רשמיים.
חוק השבות
- מטרה: לבסס את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ולהבטיח את הרוב היהודי במדינה.
- תוכן: החוק (משנת 1950) קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ ולהתיישב בה. החוק חל גם על בני משפחתו הלא-יהודיים של יהודי – בת/בן זוג, ילדים בוני זוגם, נכדים ובני זוגם. החוק מהווה בסיס לאזרחותם של היהודים בישראל.
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
- מטרה: להדגיש את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי כולו. החוק מתייחס לשואה שהתרחשה לפני קום המדינה, ומחזק את האחריות של מדינת ישראל ליהודים בעולם ולשואה שהתרחשה לפני קום המדינה.
- תוכן: החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי נאצים ועוזריהם, למרות שנעשו לפי הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה. הענישה מתייחסת לפשעים שנעשו נגד העם היהודי.
חוקים הנובעים מהיותה של ישראל מדינת לאום אתנית-תרבותית יהודית
חוקים הנגזרים מהיותה של ישראל מדינת לאום אתנית-תרבותית. מטרתם היא להקנות אופי (צביון) תרבותי יהודי לאזרחי המדינה היהודים ולחזק את הקשר שלהם עם ההיסטוריה והמורשת היהודית.
חוק יסודות המשפט
- מטרה: להקנות אופי (צביון) תרבותי יהודי לאזרחי המדינה היהודים ולחזק את הקשר שלהם עם ההיסטוריה והמורשת היהודית.
- תוכן: קובע שאם יש בעיה משפטית שאין לה מענה בחוק, היא תוכרע ע"י השופטים עפ"י עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל.
ההיבט המשפטי הנורמטיבי – סיכום החוקים
מהי הדרך בה מתייחס החוק ל"יהדות" המדינה: יהדות כדת יהדות כלאום או יהדות כתרבות? | חוקים הנגזרים ממצוות הדת היהודית. | חוקים הנגזרים מהיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי. | חוקים הנגזרים מהיותה של מדינת ישראל מדינת לאום אתנית-תרבותית יהודית. |
---|---|---|---|
מה מטרתם של חוקים שנגזרים מתפיסה זו של יהדות | לתת ביטוי לנורמות דתיות מסוימות במדינת ישראל (חקיקה דתית). | להדגיש את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית – מדינתו של העם היהודי כולו. | להקנות אופי (צביון) תרבותי יהודי לאזרחי המדינה היהודים ולחזק את הקשר שלהם עם ההיסטוריה והמורשת היהודית. |
חוקים לדוגמה |
חוק שעות עבודה ומנוחה –החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. הסעיף בחוק הקובע שיום המנוחה השבועי של יהודי יהיה יום שבת, לא יהודי – יום ששי או ראשון. אסור להעסיק עובדים ביום זה, אסור לבעלי עסק לפתוח אותו ביום זה.
חוק חג מצות – אוסר על הצגת חמץ בפומבי, למכירה או לצריכה, בכל ימי חג הפסח, ברשות הרבים באזורים יהודיים במהלך חג הפסח. החוק אינו אוסר על אכילת חמץ.
חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)- מעניק סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לעסוק בנישואין וגירושין בין יהודים, עפ"י ההלכה. לפי החוק, כל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם. לכן לפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו לפי דין תורה. משנת 2010 מאפשרת המדינה נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת.
|
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום היהודי - חוק הלאום מדבר על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית. בנוסף לכך, החוק מגדיר את העברית כשפתה הרשמית של המדינה, מגדיר את סמלי המדינה (סמל, המנון, דגל), את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה (לצד הלוח הלועזי), את הקשר של ישראל ליהדות. חוק השבות (190): מעניק זכות עלייה לישראל לכל יהודי/ה, בן/בת או נכד/נכדה של יהודי, בני זוגם וילדיהם. מטרתו לבסס את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת הרוב היהודי במדינה. חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם - החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי נאצים ועוזריהם, למרות שנעשו לפי הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה. הענישה מתייחסת לפשעים שנעשו נגד העם היהודי. התפוצות ואת זכותם של היהודים לעלות לישראל (חוק השבות), את פיתוח ההתיישבות היהודית, את ימי הזיכרון הרשמיים (יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה), ואת יום העצמאות, השבת ומועדי ישראל כימי חג ומנוחה רשמיים.
|
חוק יסודות המשפט – קובע שאם יש בעיה משפטית שאין לה מענה בחוק, היא תוכרע על ידי השופטים על פי עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל.
|