תקציר וניתוח היצירה

משפחתה של הודא היא משפחה ענייה, והודא מסייעת לפרנסתה. אחותה מרי, צעירה ותוססת (בהקבלה ניגודית להודא שעד הרומן עם אלכס היתה יותר עצורה, בעייתית ביחסה לגופה ולנשיותה, מתוסבכת ביחסה לגברים, כולל כאבים פסיכוסומטיים)  המחפשת מקום עבודה, אך אינה מוכנה לשנות את הרגלי חייה המתירניים לצורך כך. בביתן מתגורר עמן הסבא אליאס הסובל ממחלה חשוכת מרפא ומתמודד עם המציאות המורכבת באמצעות הומור. האם, שהתאלמנה בצעירותה, נפרדה מאחיה, שנמלטו לירדן וללבנון, והיא מוסיפה להתרפק על זיכרונות עושרה האבוד של המשפחה.

משפחתה הנוצרית של הודא מנותקת משאר תושבי השכונה, ואין היא שומרת על קשר גם עם קרוביה בכפרי הגליל המערבי. המשפחה היא מעין מיעוט ערבי-נוצרי.

הודא עובדת במשרד נסיעות מקומי עם עובדים יהודים, היא מעידה על עצמה שהיא משתדלת להיות ישראלית יותר מהיהודים עצמם. חבריה לעבודה המחבבים אותה מעניקים לה מתנת יום הולדת: ספר שירה מאת המשורר יהודה עמיחי, מה שכמובן מעיד על נסיונותיה של הודא להתחבר לתרבות הישראלית.

מרי, אחותה של הודא, נכנסת להריון מזוהיר, ערבי בנו של אבו נחלה העשיר בעל העסקים המפוקפקים, שבדירתו השכורה מתגוררת המשפחה. הסבא אליאס והאם אינם מסכימים שתינשא לזוהיר המוסלמי, בנו של העבריין אבו נחלה.

כדי להסתיר את עובדת ההריון וזהות האב, מסכימה מרי להשתדך לווחיד, קרוב משפחה הנופל ממנה בהשכלתו ובחוכמתו. היא מצליחה בעורמתה לגרום לווחיד לחשוב, כי הוא אבי התינוק שברחמה.

בחדר על גג בית המשפחה משתכן אלכס, עולה חדש מרוסיה, נגן חצוצרה. הוא הופך במהרה להיות מושא הזיותיה המיניות של הודא, עוד בטרם הכירו ממש. היא מדמה את עצמה למי שיושבת ב"כלא הבדידות". היא חוששת שתשוקותיה יביאו אותה עד לכדי שגעון. כדאי לציין שלמרות הפער המובן מאליו בין יהודי לערביה ובעיית הקשר הזוגי ביניהם, סמי מיכאל בחר בגורמים "מרככים": אלכס הוא עולה חדש, עליית המשפחה לארץ לא נבעה ממניעים ציוניים, הוא ישראלי עולה חדש שפחות מעורה בחברה הישראלית, גם עודה אומנם ערבייה, אך ערבייה נוצריה (נראה כי קשר בזוגיות יהודית-מוסלמית בעייתי יותר בחברה הישראלית) וגם היא כאלכס נמצאת בניכור מסוים ללאום ולחברה אליה היא משתייכת.

אלכס נחלץ לעזרת המשפחה כאשר זוהיר מאיים עליה, וכך נרקם הקשר בינו לבין הודא, אך צעדי הקרבה ביניהם איטיים.

הודא, אמנם תלושה בסביבתה הערבית, אך נפילתו של בן המשפחה, חיסאם הערבי בלבנון שולחת אליה, המתרועעת עם יהודי, אצבע מאשימה, אבו נחלה לועג למשפחה שמצד אחד זוכה בכבוד על קירבתה לגיבור שנרצח בידי ישראלים ומצד שני זוכה בחתן יהודי. הודא מעלה אפשרות להתגייר כדי לממש את אהבתה עם אלכס. בעיני הבוס שלה בעבודה, בועז, נראה הדבר מיותר ופסול מיסודו. אמו של אלכס, לא דוחה את אפשרות נישואי בנה לערביה אלא רוגזת על עצם העניין שנעשה מאחורי גבה ונתפש בעיניה כמזימה לפגוע בה עצמה.

אלכס מודיע שעליו לצאת לחודש מילואים. הודא חרדה לשלומו. היא מבקשת את ברכת הסב לכוונת הנישואין והוא מסכים. הודא מגהצת את מדי הצבא של אלכס ואומרת לו שהרבה גברים ישראלים שלבשו מדים כאלה הרגו ערבים. היא גם מודעת לכך שאלכס, כשילבש מדים אלו, יהפוך מטרה לכל חייל ולוחם ערבי.

אלכס שב בשלום מהמילואים, הביא לקבורה את אביו שמת והגיש טיפול לאמו החולה. זמן מה לאחר מכן, פרצה מלחמת לבנון. אלכס גויס שוב. הודא נקרעת בין דאגתה לאהובה – החייל היהודי לבין כאבה על בני עמה הנפגעים בלבנון. כשאלכס נופל בלבנון, הודא מגלה שהיא בהריון והרומן משאיר את השאלה פתוחה: האם תעשה הפלה או תחליט ללדת ולגדל את הילד בצל הקיטוב בין ערבים ויהודים?