מדיניות השלטון העות'מאני (ג'אמל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם ה-1

מה הניע את המדיניות העות'מאנית? מה היו  יעדי השלטון ומה היו דרכי פעולה שנקט כלפי הישוב היהודי כביטוי למדיניות שננקטה. 


מדיניות השלטון העות'מאני (ג'אמל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם ה-1

למלחמה שפרצה באירופה בקיץ 1914 היו השפעות מידיות על מצבו של היישוב היהודי בארץ. היישוב היהודי מנה ערב המלחמה כ-85,000 איש, ורובם חיו בערים בעיקר בירושלים וביפו. כמחצית מאנשי היישוב היהודי היו נתיני מעצמות זרות, בעיקר רוסיה, והאחרים היו נתיני האימפריה העות'מאנית.

מדוע פגע השלטון העות'מאני ביישוב היהודי: היישוב היהודי התמודד עם קשיים שנבעו מעצם קיומה של המלחמה, לצד קשיים שנבעו מהמדיניות האנטי-ציונית של ג'מאל פחה.

1 .קשיי היישוב היהודי בארץ ישראל שנבעו מן המלחמה ומהשתתפות העות'מאניים בה:

מטרות - להבטיח את נאמנות כל התושבים ואת השליטה המלאה עליהם בזמן המלחמה ולמנוע קשר בין יהודים בא"י לבין המדינות הנלחמות באימפריה, למשל רוסיה ובריטניה.


הצעדים שנקט ג'אמל פחה כדי להשיג מטרה זו:

א. התעת'מנות: השלטון חייב את התושבים לקבל אזרחות עות'מאנית והתחייב לפטור את המת'עתמנים החדשים מגיוס למשך שנה. מהתעת'מנות נבעו חובות – מיסים, גיוס לצבא והגליית המסרבים. מי שסירב לקבל על עצמו נתינות עות'מאנית הועמד בפני סכנת גירוש, סכנה שאיימה בייחוד על בני היישוב היהודי שהחזיקו בנתינות רוסית.

ב. מניעת קשר עם המדינות הנלחמות נגד האימפריה: עם פרוץ המלחמה פסקה כמעט כליל תנועת הספינות בים התיכון. בשל כך הופסקו שירותי דואר, נותקו קשרי סחר והזרמת הון אישי בין א"י ובין אירופה. כספי החלוקה שרבים מבני היישוב הישן היו תלויים בהם לקיומם, לא הגיעו, והדבר גרם למצוקה בקרב רבים מהם.


2 .קשיי היישוב היהודי שמקורם במדיניות האנטי ציונית של השלטונות העות'מאניים:

מטרות -

למנוע ביטויי לאומיות שעלולים לעודד מרידה ופעולות נגד השלטון. בנוסף השלטון העות'מאני דרש להבטיח שליטה מלאה ונאמנות התושבים בזמן המלחמה. ציונים רבים נשארו נתינים זרים, ולא הפגינו נאמנות לשלטון העות'מאני.

הצעדים שנקט ג'אמל פחה כדי להשיג מטרה זו:

א. איסור על שימוש בסמלים לאומיים ציוניים: כבר עם בואו לארץ הכריז פחה כי אין לו דבר נגד היהודים, אך הוא מתנגד לציונות ויפעל נגד הציונים בארץ. השלטונות פעלו נגד גילויי הלאומיות היהודית בארץ. מושל יפו, אסר על שימוש בשלטים בעברית, בבולי הקרן הקיימת לישראל ועל הצגת סמלים ציוניים.

ב. גירוש מנהיגים ציוניים מהארץ: פחה הרחיק מהארץ כמה פעילים ציוניים בולטים כמו מנהיגי מפלגות הפועלים ובהם בן גוריון, בן צבי ודר' ארתור רופין מנהל המשרד הארץ ישראלי. אלפי יהודים גורשו מהארץ בהוראתו של פחה ) ורבים עזבו מיוזמתם( וביישוב היהודי פחת מספר התושבים בשליש.