תקציר ידע
צורות התיישבות חדשות
דפוסי ההתיישבות של העולים
בתקופת העלייה הראשונה והעלייה השנייה בשנים 1881-1914 העולים התיישבו בפריסה מהצפון ועד לדרום, כשריכוז גדול בחלק הצפוני ובמישור החוף.
מקור התמונה - ._Turkey_in_Asia,_Transcaucasia._1861_(CCB).jpg)
לצפייה במפת ההתיישבות של העליות הראשונה והשנייה
טבלת השוואה- צורות התיישבות חדשות
עיר- ת"א
מדוע ואיך הוקמה העיר?
בתחילת המאה ה- 20,בהשפעת תנאי החיים הקשיים ביפו, צפיפות, תנאי היגיינה ירודים, סמטאות צרות ומלוכלכות, החלו תושבים להתארגן כדי למצוא פתרון.
המתיישבים הקימו, ב 1906 ,את חברת "אחוזת
בית" – חברה שמטרתה הייתה להקים בקרבת יפו שכונת גנים מודרנית ברמת בנייה
גבוהה. בתמיכת המשרד הארצישראלי רכשו 60 משפחות מגרשים כדי לבנות עליהם את השכונה
החדשה. המגרשים בשכונה חולקו למשתכנים החדשים בהגרלה תוכנן כי יגורו בשכונה רק
יהודים, וידברו בה רק עברית.
חשיבות ומשמעות הקמת תל-אביב:
1. העיר נבנתה על ידי פועלים עבריים, דבר שהעניק דחיפה עצומה ללאומיות היהודית. היא הפכה עד מהרה למרכז התרבות העברית.2. העיר הפכה למוקד משיכה עיקרי להמוני העולים בשנות ה-20 וה-30 ולמרכז כלכלי ומנהלי לבית הלאומי.
קבוצה קטנה
הגדרה:
התיישבות חקלאית שיתופית
עקרונות מנחים:
1. קבוצת דגניה הוקמה על אדמות קק"ל, אשר הוגדרו כאדמת הלאום של העם היהודי, לפיכך לא ניתן היה להעבירן לבעלות לא יהודית.2. כל אמצעי הייצור בקבוצה, כולל מבני מגורים, מבני ציבור, מים,
כלים חקלאיים, בתי מלאכה, תוצרת חקלאית ואמצעי שיווק, היו שייכים לכלל חברי
הקבוצה. לא היה קניין פרטי. חבר הקבוצה שעזב, לא היה זכאי לקבל פיצוי כלשהו.
3. הפרט בקבוצה היה במעמד של "חבר", ועל כן הוא היה זכאי
למגורים, מזון, טפול רפואי, חינוך, תרבות ורווחה .כל אחד מחברי הקבוצה היה חייב לעבוד באחד
מענפי המשק. העסקת עובדים שכירים הייתה אסורה.
מושבה
הגדרה:
התיישבות חקלאית פרטית
עקרונות מנחים:
1. התיישבות חקלאית פרטית - המושבה הייתה התיישבות חקלאית פרטית. המתיישבים בה קיבלו את השם איכרים. האדמות, מבני המגורים, הכלים החקלאיים ובהמות העבודה נרכשו מכספי המתיישבים והם מתפרנסים מן החקלאות. מדובר במשק פרטי ובמערכת שיווק פרטית הנושאת רווח פרטי. המושבה הראשונה שהוקמה לאחר ראשית העלייה הראשונה ב-1882 היא ראשון לציון.2. קהילה כפרית שיש לה שירותים משותפים ונכסי ציבור משותפים.
3. ספר תקנות - כל מושבה כתבה ספר תקנות שממנו ניתן
ללמוד רבות על אופייה. כך לדוגמה, בתקנון המושבה של ראשון לציון נקבע כי לא ניתן למכור את חלקת האדמה למי שאינו חבר.