ספרות החוכמה- תקציר

איוב פרק ד (א-ט)

תקציר

אליפז, ראשון הרעים (החברים) המגיבים לאיוב. הוא תוקף את איוב על דבריו, ורומז לו ברמיזות ברורות שאם הוא סובל כנראה זו עונש משמים על חטאיו. כלומר, אליפז יוצא נגד הערכת המחבר שאיוב היה "צדיק תם וישר", כי לפי השקפתו, לפי תורת הגמול, לא יתכן שאיוב נענש אם לא חטא.

 

סיכום הפרק (פסוקים א-ט)(יתר הפסוקים בפרק אינם בתוכנית הלימודים)

אליפז הוא ראשון המגיבים לדברי איוב. כמו יתר חבריו, גם אליפז איננו יודע על ה"ניסוי" שעורכים ה' והשטן על גבו של איוב, וגם הוא תוקף את איוב ולא את ה'.

 

פסוק א:                  וַיַּעַן (ענה/הגיב) אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי; וַיֹּאמַר.

פסוק ב:  הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה =  שאלה רטורית – ה' רק ניסה אותך בדבר אחד ואתה מתעייף?  (כלומר, לפי ראות עיני אליפז שרשרת האסונות שהשמידה את כל רכושו וילדיו הם עניין של מה בכך. יתכן וברוח התקופה אלו אסונות שקרו להרבה אנשים ולא רק לאיוב).

וַעְצֹר בְּמִלִּין, מִי יוּכָל = שאלה רטורית – איך ניתן לעבור בשתיקה על דברים שאמרת? (אולם, איוב בפרק הקודם אמר דברים מתונים יחסית- בסבבים הבאים הוא יצא ביתר שאת נגד ה').

פסוק ג:  הִנֵּה יִסַּרְתָּ (הטפת מוסר ל) רַבִּים;    וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק = בעבר הלוא ידעת להטיף מוסר וכן לעודד אנשים שחוו אסונות (=הוכחה נוספת שהמקרה של איוב איננו ייחודי ולחילופין יתכן ומתכוון לכך שאיוב עודד את אשתו "את הרע לא נקבל!")

פסוק ד:  כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ;    וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ = תקבולת נרדפת - הצלחת להקים על הרגליים אנשים שנשברו נפשית כתוצאה מאסונות שחוו.

פסוק ה:  כִּי עַתָּה (עכשיו) תָּבוֹא אֵלֶיךָ (הרעה/האסון) וַתֵּלֶא (ותתעייף?)  

                תִּגַּע עָדֶיךָ (תגיע עד אליך) וַתִּבָּהֵל? = תקבולת נרדפת של שאלות רטוריות

פסוק ו:  הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ (מגנה עליך);    תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ = אם היית ירא ה' ותם עם ה' אז היתה לך הגנה. כלומר, אליפז רומז לאיוב שכנראה הוא לא "צדיק ותם" כפי שתואר במצג הפתיחה. כי לשיטת אליפז צדיקים טוב להם. יש להם הגנה.

הצעת אליפז לאיוב:

פסוק ז:  זְכָר-נָא מִי הוּא נָקִי (צדיק) אָבָד  וְאֵיפֹה יְשָׁרִים (צדיקים) נִכְחָדוּ (מתו/נענשו) – אליפז מביא ראיה/ביסוס לטענתו בכך שאין שום דוגמה לאדם צדיק שנכחד. רק רשעים נענשים ונכחדים. לכן, אם אתה מאמין שאתה צדיק, הרי שאתה מוגן!

פסוקים ח-ט:  כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן (רשעים) וְזֹרְעֵי עָמָל (רשעים) יִקְצְרֻהוּ מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ (יענשו וימותו) וּמֵרוּחַ אַפּוֹ (ומכעסו של ה') יִכְלוּ (ימותו). ה' לא הרג אותך, סימן שאתה לא רשע. (מצד שני, הוא סובל, וכן, בני משפחתו מתו).

 

פסוקים יז-יח אינם בתוכנית הלימודים אולם הם מבטאים את הנחות המוצא של אליפז בצורה חדה:

פסוק י"ז:  הַאֱנוֹשׁ, מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק = שאלה רטורית? היתכן שאדם צודק בטענותיו יותר מה'??

פסוק יח: הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין;    וּבְמַלְאָכָיו, יָשִׂים תָּהֳלָה = הרי ה' אפילו בעבדיו ומשרתיו מטיח האשמות כי הם טועים/חוטאים.

פותרים את זה יחד:

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 10 סעיפים א-ג

 

צריכים קצת עזרה?

התשובות כתובות בגוף הסיכום

רושמים במחברת:
מילים חשובות:    

וַיַּעַן (ענה/הגיב),  תִּלְאֶה (תתעייף), וַעְצֹר בְּמִלִּין (לעבור בשתיקה), וַתֵּלֶא (ותתעייף) , עָדֶיךָ (עד אליך) , כִּסְלָתֶךָ (מגנה עליך), נָקִי (צדיק), חֹרְשֵׁי אָוֶן (רשעים) כְלוּ (ימותו).

 

מונחים חשובים:

שאלה רטורית , תקבולת נרדפת.