ברית המועצות - המלחמה וההרג ההמוני

הקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברית המועצות

הפרק שלפנינו עוסק בשאלה המרכזית: מדוע עם פלישתה של גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 החל ההרג ההמוני של היהודים? 


הקשר שבין תחילת ההרג ההמוני של היהודים לבין המלחמה בברית המועצות:

ביוני 1941 פלשה גרמניה לשטחי ברית המועצות במבצע ברברוסה. זאת למרות שהיה בין המדינות חוזה אי-התקפה שנחתם ב-1939 הוא חוזה ריבנטרופ-מולוטוב. היטלר ראה בשטחי ברית המועצות איזור מחיה המתחייב באידיאולוגיה הנאצית וכן ביקש לחסל את הקומוניזם. הפלישה לברית המועצות מסמנת את תחילתה של השמדת היהודים. 

נשאלת השאלה מדוע עם הפלישה לשטחי ברית המועצות החלה ההשמדה?

1. זיהוי היהודים עם הבולשביזם (הקומוניזם): בעיני ההנהגה הנאצית התקיימה זהות מוחלטת בין היהודים לקומוניזם. היהודים נתפסו כיוצריה ומחולליה של האידיאולוגיה הקומוניסטית המהווה סכנה לגזע הגרמני ולאנושות כולה. לפי האידיאולוגיה הנאצית הקומוניזם הוא הצעד הראשון בדרכם של היהודים להשתלט על העולם. לכן המאבק נגד הקומוניזם היהודי בברית המועצות נתפס בעיני היטלר כמאבק אידיאולוגי מכריע לחיים ולמוות. מאבק שבו יש להכניע ולהשמיד את האויב היהודי-קומוניסטי.

2. המוני היהודים החיים במזרח: עם כיבוש ברית המועצות נוספו עוד כ-4 מיליון יהודים משטחי הכיבוש לשלטון גרמניה הנאצית, מדיניות "עידוד ההגירה", כפי שנעשה בזמנו בגרמניה, לא יכלה כמובן לתת מענה לבעיית היהודים במזרח. אופציית הגרוש לא הייתה רלוונטית - בעקבות המלחמה עם ברית המועצות נחסמו דרכי הגישה מזרחה ולא היה לאן לגרש את היהודים. הדרך היחידה לסילוק היהודים במהירות, הייתה השמדתם. מנגד, הפלישה לברית המועצות יכלה לפתור את "בעיית היהודים" באחת – על ידי השמדתם.

3. מימושו המוחלט של עקרון "מרחב המחיה" ורעיון "הסדר החדש": הצלחות גרמניה בחודשים הראשונים  וטיהור מרחב המחייה בהתאם לרעיונות הסדר החדש  שהונהג בשטחי הכיבוש הנאצי, קבעו כי יש ליצור סדר כלכלי חברתי מדיני על בסיס העקרונות האידיאולוגיה הנאצית, שיחליף את הסדר הישן, והוא לשעבד את העמים הסלאבים ולהשמיד את היהודים.

4. תפיסת "המזרח" במחשבה הגרמנית: במסורת הלאומית הגרמנית נחשב המזרח ובעיקר ברית המועצות, כמקום מפגר ופרימיטיבי, ברברי וחסר תרבות וערכים. המזרח נתפס גם כמקום "מזוהם" מיהודים וקומוניסטים. כלומר, ערכי המוסר וההומניזם המערבי אינם חלים על המזרח, לפי התפיסה הגרמנית והנאצית. עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר המרחק מהבית ומדעת הקהל הגרמנית והעולמית הלך וגדל, הלך והותר הרסן המצפוני מעל הכוחות הגרמנים. דבר זה הוביל לפגיעה חסרת תקדים בחומרתה ובהיקפה ביהודים, ולחיפוש אחר פתרונות קיצוניים, יותר ויותר, להשמדתם. גרמניה הנאצית לא ייחסה כל חשיבות להתנגדות שעלולה לצמוח בדעת הקהל המקומית למעשי הרצח. יחס הבוז לעמים הסלאבים הנחותים גרמו לתחושה שאין צורך להתחשב ואין שום עכבות מוסריות.