תקציר ידע

מלחמת העולם השנייה: מהלכים עיקריים ו"הסדר החדש"  באירופה 

פרק זה יעסוק בשאלות הבאות: מהם המהלכים העיקריים בחזיתות המלחמה השונות? מהו "הסדר החדש" ואילו  צעדים נקטו הנאצים  כדי לממשו?

המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות עד קיץ 1941. הקרב על בריטניה, כיבושי הגרמנים בדרום ומרכז אירופה.

השנים 1941-1939 עמדו בסימן ההצלחות הצבאיות של גרמניה (חוץ מהקרב על בריטניה). בתקופה זו כבשה גרמניה את הארצות פולין, דנמרק, הולנד, נורבגיה, בלגיה וצרפת בהמשך נכבשו ארצות נוספות. ברית המועצות חתמה עם גרמניה על הסכם אי התקפה ושיתפה עמה פעולה בחלוקת מזרח אירופה במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (ביוני 1941 הצטרפה ברה"מ למלחמה לצד בעלות הברית, לאחר שגרמניה הפרה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופלשה לשטחה). בסוף תקופה זו נמצאה גרמניה בשיא עוצמתה הצבאית והמדינית. עוצמה זו נבעה משיטת הלחימה שפיתחה בתקופה זו ואשר זכתה לכינוי בליצקריג - מלחמת בזק. שיטה זו מבוססת על העקרונות הבאים: תקיפה בהפתעה ובעוצמה רבה, שילוב של כוחות אוויר ויבשה, חדירה לעומק שטח האויב תוך התקדמות מהירה והתמקדות בחזית אחת.

1.הפלישה לפולין וכיבושה – ספטמבר 1939

באחד בספטמבר 1939 פלש הצבא הגרמני במפתיע לפולין וכבש אותה תוך שלושה שבועות ובכך החלה מלחמת העולם השנייה. הגורמים לנפילתה: 

א. הפתעה: פולין לא ציפתה למלחמה זו.  ההפתעה נבעה מהסכם אי ההתקפה שנחתם בין פולין לגרמניה (1934). הסכם זה גרם בפולין לתחושת שאננות. אמנם היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים, אולם מנהיגי פולין לא צפו כי המלחמה תפרוץ בזמן הקרוב. 

ב. נטישת המערב: בריטניה וצרפת התחייבו לסייע בהגנת פולין , במקרה שתותקף על ידי גרמניה. לאחר הפלישה הגרמנית הן מיהרו להתייצב באופן רשמי לצדה של פולין. הן הכריזו מלחמה על גרמניה אולם נמנעו מלתקוף את גרמניה ופולין נאלצה להתמודד לבדה עם עוצמת הצבא הגרמני. 

ג. ציוד פולני מיושן: הצבא הפולני היה קטן ביחס לצבא הגרמני. בשנים שקדמו למלחמה השקיע הצבא הפולני משאבים רבים לחימוש הצבא, אולם השקעות אלה לא היו יעילות. פולין הגדילה את חיל הפרשים שלה ולא פיתחה חיל שריון גדול. הפרשים הפולנים היו חדורי מוטיבציה וגילו נכונות להקרבה עצמית, אך לא היה די בכך כדי לעצור את חיל השריון הגרמני . 

2.כיבוש דנמרק ונורבגיה (צפון אירופה)- אפריל-מאי 1940

דנמרק נפלה לידי הגרמנים ללא התנגדות, אבל בנורבגיה הצבא הגרמני נתקל בהתנגדות שהובילה להקמת ממשלה בהנהגתו של קוויזלינג שהיה נורבגי פרו נאצי (השם "קוויזלינג" הפך מאז לשם נרדף לבגידה ושיתוף פעולה עם האויב). כיבוש נורבגיה העניק לגרמניה את האפשרות לשלוט על הים הצפוני. הכיבוש סיכן את עורפה של אירופה ומנע סיוע בריטי דרך הים. המפלה הבריטית בנורווגיה הביאה לנפילת ממשלת צ'מברליין וצ'רצ'יל עלה במקומו ב-9 למאי 1940.

3.כיבוש הולנד, בלגיה וצרפת (השתלטות על מערב אירופה) – מאי-יוני 1940

במאי 1940 הצבא הגרמני פלש להולנד ובלגיה והשתלט עליהן בקלות יחסית. בריטניה וצרפת אמנם שלחו להן סיוע, אך לכוח הגרמני הייתה עדיפות. כוחות בריטים  וצרפתים שחנו בנמל  דנקרק -מול תעלת למנש, הצליחו לפנות את כוחותיהם הנצורים והחשופים למרות שהכוח הגרמני תקף אותם מהאוויר. הבריטים ניצלו את המצב שלא הותקפו יבשתית ופינו כ-340,000 אלף חיילים. מבצע הפינוי, אשר שם הקוד שלו היה מבצע דינמו, נעשה באמצעות מאות כלי שיט צבאיים וכלי שיט אזרחיים, ובהם סירות דייגים רבות שגויסו במהירות למטרה זו. הצלחת המבצע, שנודע לימים כנס של דנקרק, חיזקה את רוחם של הבריטים וסייעה להם לשמור על כוחם הצבאי . 

הצבא הגרמני עקף את קו מז'ינו והגיע לצרפת דרך ארצות השפלה (הולנד ובלגיה). ביוני 1940 הכוח הגרמני נכנס לפאריס וגם צרפת נפלה לידי גרמניה הנאצית. על פי הסכם הכניעה חולקה צרפת לשני אזורים: החלק הצפוני (כולל העיר פאריס) היו תחת שלטון כיבוש גרמני ובחלק הדרומי, הוקם "משטר וישי" (על שם העיר בה שכנו השלטונות בדרום צרפת- וישי), שהתנהל כביכול כמדינה עצמאית בהנהגתו של הגנרל פטן, משתף פעולה עם גרמניה הנאצית.

4. הקרב על בריטניה- יוני- ספטמבר 1940

היטלר שאף להילחם בברית המועצות ורצה למנוע מלחמה בשתי חזיתות. לכן בנאום ברייכסטאג ביולי 1940 הציע לבריטניה להגיע להסדר על חלוקת אזורי השפעה בעולם, גרמניה תשלוט על אירופה ואילו בריטניה תשמור על האימפריה שלה מעבר לים. צ'רצ'יל דחה את הצעת גרמניה והודיע שבריטניה תלחם בגרמניה הנאצית. כשהתברר להיטלר שלא יוכל להגשים יעד זה, החל בחודש אוגוסט בקרב על בריטניה וניסה להכניע את בריטניה באמצעות מלחמה בים ובאוויר בלי לפלוש לאי הבריטי.

מטרת הגרמנים הייתה: להרוס את התשתית הכלכלית והצבאית של בריטניה, לפגוע במורל של העם ולהביא לכניעתם. לצורך זה הגרמנים הפציצו את בריטניה ובמיוחד את העיר לונדון במשך כמה חודשים. מדובר בהפצצות כבדות באמצעות מאות מטוסים, הן על אזורי התעשייה והן על אוכלוסייה אזרחית ("הבליץ").  הגרמנים פתחו בהתקפות אוויריות על שדות תעופה ומתקני מכ"ם בריטים במטרה לערער את כושר ההתנגדות הבריטית. בספטמבר החל לתקוף את לונדון. חיל האוויר הבריטי התאושש ותקף את המטוסים הגרמנים. למרות כל ניסיונותיו של היטלר להכניע את בריטניה היא עמדה במערכה ולא נכנעה. בריטניה החזירה מלחמה בהפצצות על ערים בגרמניה במהלך שנת 1941.     

בריטניה הצליחה להחזיק מעמד מכמה סיבות: 

א. העליונות של הטייסים הבריטיים אשר הפגינו נחישות, נכונות להקרבה עצמית ורמה מקצועית גבוהה.

ב. המורל הבריטי והנהגתו של צ'רצ'יל שהיה מנהיג בעל שיעור קומה שמיזג באישיותו תכונות של אומץ לב, כושר פעולה, כריזמה ויכולת רטורית גבוהה.

ג. פענוח הצופן של המודיעין הגרמני: הבריטים נהנו ממידע מודיעיני מוקדם על תכניות הצבא הגרמני. דבר זה עזר להם לצפות מראש את תנועות הצבא הגרמני ולהיערך להם מראש. מידע זה נשען על הצלחת המודיעין הבריטי לפצח את הצופן הגרמני (האניגמה) ועל שימוש ברדאר, אשר זיהה את המטוסים הגרמניים והביא לפגיעה ואבדות כבדות של חיל האוויר הגרמני.

כישלונו של היטלר בהכנעת בריטניה, השפיע על מהלכיו הבאים במלחמה. זו הייתה הפעם הראשונה מתחילת המלחמה בה הפסידו הגרמנים בקרב, ונשבר המיתוס של גרמניה הבלתי מנוצחת. בעקבות קרב זה החלה מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי.

5. הקרבות בבלקן (יוגוסלביה ויוון) והמערכה במרכז אירופה – אוקטובר 1940.

שאיפותיה של גרמניה הנאצית להשתלט על הבלקן נבעה מן הרצון להקל עליה, בעתיד, את התקיפה של ברית המועצות. יוגוסלביה נכבשה תוך ימים אחדים וחולקה בין גרמניה לאיטליה, כשקרואטיה הפכה לגרורה גרמנית. יוון וכרתים נכנעו גם כן, וכך ביססו הגרמנים את שליטתם גם בים התיכון. בולגריה, רומניה והונגריה חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם היטלר.