תקציר ידע

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

מה היו הצעדים שנקט היטלר לביסוס המשטר הנאצי? 

תהליך המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם היה מלווה בכמה צעדים מרכזיים:

 בשנתיים הראשונות לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה, הופנתה מרבית תשומת הלב של המפלגה לביסוס שלטונו של היטלר וחיסול כל התנגדות מבית. בנוסף ננקטו צעדים נגד היהודים.

יעדי המדיניות הנאצית האנטי-יהודית בשנים 1933-1939 היו:

1. להפריד את היהודים מהחברה הגרמנית,ולדחוק ולנשל את היהודים מנכסיה הכלכליים וממקומות העבודה.
2. "לעודד" את יציאתם (הגירתם) של היהודים מגרמניה, במטרה "לנקות" את גרמניה מיהודים.
3. יישום עקרון האנטישמיות ותורת הגזע – היהודי המלוכלך , ערמומי, נצלן , טפיל המנסה להשתלט על הכלכלה העולמית. מהגזע שהורס תרבות שאין לו מקום בעולם היות ועשוי לזהם את דמו של הגזע הארי.
4. מטרות פוליטיות: המדיניות האנטי-יהודית שירתה גם כמה מטרות פוליטיות של המפלגה הנאצית:
5. השלטת טרור ואימה: אמנם הטרור הופנה כלפי היהודים שהוגדרו כאויבי האומה הגרמנית והאנושות, אולם הוא הרתיע גם גרמנים רבים מלהתנגד למשטר הנאצי.

 

תהליך המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם היה מלווה פעולות הנאצים לביסוס המשטר הנאצי כולל המדיניות כלפי היהודים:

1.צווים וחוקים: פורסמו צווי חירום ונחקקו חוקים אשר ביטלו את חירויות הפרט, הפכו את המשטר בגרמניה לחד מפלגתי ותרמו ליצירת אווירה של טרור. פורסמו תקנות וחוקים אשר החלישו מוקדי כוח שהשלטון חשש מפני כוחם והשפעתם על האוכלוסייה, כמו האיגודים המקצועיים. פורסמו חוקים שפגעו ביהודים.

דוגמאות לצווים וחקיקה:

• חוק אזרחות הרייך מיום 15 בספטמבר 1935 הקובע כי אזרח הרייך הוא רק אותו נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו המוכיח על ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך. אזרח הרייך הוא בלבד בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים.
• החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני מיום 15 בספטמבר 1935 חדור הכרה שטוהר הדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני וחדור רצון בלתי נמנע להבטיח את האומה הגרמנית לעולם.
• בחוקי נירנברג תורת הגזע נקבעה בחוק הגרמני כחוק מדינה מחייב והאידיאולוגיה הנאצית יושמה. מעמדם הנחות של כל היהודים הוגדר ונקבע בחוק והוסרו מהם כל ההגנות המשפטיות והזכויות האזרחיות. 

2. תעמולה, חינוך ותרבות: נעשה שימוש רחב בתעמולה כדי לחזק את התמיכה הציבורית במשטר ובאידיאולוגיה הנאצית וכדי להשריש את השנאה כלפי היהודים.

דוגמאות לשמוש בתעמולה, חינוך ותרבות: 

3. טרור: לאחר שתפסו את השלטון עמדו לרשות הנאצים אמצעי האכיפה של מדינה להשלטת טרור באמצעות מעשי אלימות ורצח. מטרתם של צעדים אלה הייתה לבסס את מעמדו של היטלר כשליט יחיד ולהתחיל ביישום של תורת הגזע הנאצית.

מהו טרור מדינתי?

המילה טרור, במקור שלה, לקוחה מהשפה הצרפתית וקשורה לתקופה של המהפכה הצרפתית. במהלך תקופה זאת, השלטונות החדשים, שהדיחו את המלך, הפילו טרור (הפחידו) את המתנגדים להם. בהקשר של גרמניה הנאצית – המילה טרור מתקשרת לכך שהנאצים הפחידו, רדפו ואסרו במחנות ריכוז את  מתנגדי המשטר הנאצי בתוך גרמניה, בהם גם גרמנים ארים. 

דוגמאות לשימוש בטרור:

1. טרור והפעלת כוח: נעשה שימוש רחב במעצרים, בחקירות באמצעות עינויים, ברצח של מתנגדים פוליטיים ובמחנות ריכוז. מחנות הריכוז היו מרכיב מרכזי בשיטת הטרור הנאצית. מטרת פעולות אלה הייתה בעיקר להטיל אימה ולהרתיע את מתנגדי השלטון.
2. ליל הסכינים הארוכות: היטלר חשד שארנסט רהם, מפקד ארגון האס-אה, שאף לתפוס את מקומו. הוא עצר את רהם, יחד עם עוד כאלף מקציני הארגון, והוציאם להורג. צעד זה, אשר זכה לכינוי ליל הסכינים הארוכות, הסיר מדרכו של היטלר יריב פנימי וחיזק את מעמדו בקרב ראשי הצבא והתעשייה.
3. פוגרום ליל הבדולח: האירוע נקרא כך בשל הזכוכיות הרבות שהיו על הרצפה לאחר ההרס הגדול. במהלך ליל הבדולח הוכו יהודים רבים ברחובות ובבתיהם הפרטיים. עסקים ובתים יהודיים נשדדו, נהרסו ונשרפו. בתי כנסת ותשמישי קדושה יהודיים נשרפו. משרדי הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה נהרסו. כמאה יהודים נרצחו עוד באותו הערב. מוכים רבים נוספים מתו מפצעיהם מאוחר יותר. כ-30,000 יהודים נעצרו והושמו במחנות ריכוז. השלטון הציג אירועים אלה כאירוע ספונטני שבוצע ללא הכוונה שלטונית. עם זאת – נראה כי האירוע היה מתוכנן מראש וכי נעשה ניסיון של הרשויות למנוע פגיעה בנכסים ארים שהיו סמוכים לנכסים יהודים שנהרסו.

______________________________________________

פותרים את זה ביחד

כעת, התבוננו בשאלת בגרות על קטע זה:
לחצו כאן ופתרו את שאלה 1 סעיף ב.

צריכים מעט עזרה?
בתת סעיף הראשון (הציגו את המניע...) אתם נדרשים להתייחס לכל קטע מקור בנפרד ולהתייחס לתוכנו. בתת הסעיף השני (הסבירו סיבה אחת להבדל...) השאלה מפנה את תשומת לבכם לכך שלמרות ששני הקטעים אומרים למה נחקקו חוקי נירנברג בכל אחד יש תשובה שונה ואתם נדרשים להסביר למה כל מקור אומר אחרת. זו שאלה מסדר שני שדורשת ניתוח של כוונות הכותב ולא תוכן דבריו. יש להיעזר במידע שמסופק לכם על הרקע של מי שאמרו את הדברים: מי היה הדובר\הכותב? מי היה קהל היעד שלו? וכו'.
צפו בסרטון שמסביר מה מבלבל בשאלות כאלו ואיך בכל זאת אפשר לענות נכון על השאלה:

*סרטון זה לקוח מתוך פלייליסט שלם שמנתח ניסוחים מבלבלים בשאלות בגרות, ואיך להתכונן אליהן*