סיכום: כל החומר בתחביר

משלימי פועל (מושא ותיאור) ומשלימי שם (לוואי ותמורה)

שימו לב למשפט הבא ומצאו את הנושא והנשוא:

הבחורה התיישבה על הספסל הציבורי   

 

נשוא – הפועל במשפט ← התיישבה

נושא – מי +נשוא= מי התיישבה? ← הבחורה  

   נושא       נשוא
הבחורה התיישבה על הספסל הציבורי

 

עד כאן- ניתחנו מילים בעזרת תפקידים במשפט שכבר למדנו: נושא ונשוא.

מה עם שאר המילים במשפט?

כיצד ננתח את "על הספסל" ואת "הציבורי"?

לכל מילה במשפט יש תפקיד תחבירי כלשהו. לאחר שמצאנו את הנשוא והנושא במשפט ניגש לנתח את שאר המילים.

ישנם שני סוגים נוספים של תפקידים תחביריים: משלים שם ומשלים פועל.

משלים שם מצטרף אל השם ומשלים פועל מצטרף אל הפועל במשפט.

 

השיטה המומלצת ביותר להבחין ביניהם:

נצמיד את המילה שלנו לפועל ונבדוק האם היא מתקשרת אליו.

אם כן ← משלים פועל. אם לא ← משלים שם.

 

בדוגמה שלנו:    

נושא      נשוא
הבחורה התיישבה על הספסל הציבורי

נתחיל ב"על הספסל" ונבדוק האם מדובר במשלים שם או במשלים פועל (לא ננתח את המילה "על" בנפרד, מילות קישור ינותחו יחד עם המילה שאחריהן). נבדוק, האם "על הספסל" מתקשר לפועל שלנו - "התיישבה"? התיישבה על הספסל – מתאים! "על הספסל" מתאר איפה היא התיישבה, זה לגמרי מתקשר. לכן← משלים פועל.

כעת, ניגש ל"הציבורי". האם "הציבורי" מתקשר ל"התיישבה"? נצמיד אותם כדי לבדוק - התיישבה הציבורי / הציבורי התיישבה. לא מתאים! לכן ← משלים שם.

נושא            נשוא         משלים פועל  משלים שם
הבחורה    התיישבה   על הספסל    הציבורי

משלים שם ומשלים פועל הם הבחנה ראשונית, כנראה לא ישאלו אתכם בבגרות על ההבחנה הראשונית הזו אלא על על איזה סוג משלים שם או משלים פועל מדובר. בתוך כל אחת משתי הקבוצות האלו נעשה חלוקה נוספת לשני תפקידים תחביריים: משלימי פועל כוללים מושא ותיאור, ומשלימי שם כוללים לוואי ותמורה.