סיכום: כל החומר בתחביר

במשפט הפועלי יש שלושה סוגים של נשואים.

הנשוא הראשון:

נשוא פועלי

1.      נשוא פועלי – הסוג הנפוץ ביותר של נשוא במשפט פועלי. בדרך כלל הנשוא במשפט יהיה הפועל במשפט.

פועל = נשוא.

 

דוגמאות:

 

          נשוא
היא התווכחה איתו שעות.

             נשוא
ישראל זכתה באירוויזיון.

 

נזכיר, כדי למצוא את הנושא נשאל: "מי + נשוא?" ולכן:

נושא  נשוא
אחותי חזרה לצבא.           (שאלנו: "מי חזרה?")

 נושא    נשוא
ישראל זכתה באירוויזיון.     (שאלנו: "מי זכתה?")

נושא ונשוא במילה אחת

לעיתים הנושא והנשוא מתלכדים. למשל:

נושא+נשוא
 עבדתי   הרבה שעות.

תחילה נסמן את הנשוא – עבדתי – מכיוון שזה הפועל במשפט. כעת נחפש את הנושא ונשאל "מי עבדתי?" – נזהה שהתשובה היא "אני". מכיוון שאין לנו את המילה "אני" מפורשות נסמן כנושא את המילה שדרכה הבנו שמדובר ב"אני" – עבדתי.

דוגמה נוספת:

נושא+נשוא
  תצא    מהחדר.

הכלל: כאשר אין לנו מילה מפורשת כתשובה לשאלה "מי+[המילה שהגענו למסקנה שהיא הנשוא]?" נסמן כנושא את המילה שדרכה הבנו מיהו הנושא במשפט.