מערכת הפועל

כיצד מזהים בניין?

כאמור בעברית ישנם שבעה בניינים. נסו לזהות את שם הבניין לפי הדוגמאות, הקשיבו לצלילים:

חשב, עבד, שמר              –      פעל (נקרא גם – קל)

סידר, ביקש, שיפר           –      פיעל

הכניס, התחיל, הרגיש     –      הפעיל

התכתב, התאמן, התרגש –       התפעל

נשבר, נפתח, נסגר          –       נפעל

בוטל, פוטר, סודר            –       פועל

הוכנס, הושאר, הורגש      –       הופעל

 

כיצד הצלחתם לזהות את שם הבניין? האם שם הבניין נשמע כמו הפעלים בדוגמאות?

אם נקשיב היטב לצלילי המילה נוכל לזהות את שם הבניין. זוהי דרך הזיהוי הבסיסית ביותר של הבניין.

לדוגמה: הִתּלַבֵּש – נקשיב היטב לחלקי המילה - הִת-לַ-בֵש   נשמע כמו   הִתְ-פַ-עֵל.

 

לא כל הפעלים נשמעים כמו הבניין שלהם

אבל – שימו לב:

כל הפעלים הרשומים למעלה נבחרו בצורה מיוחדת. הם כולם בזמן עבר ובגוף הוא. רק כאשר הפועל נמצא בצורת זו (הוא בעבר) הוא נשמע כמו הבניין שלו.

במקרה והפועל הנתון לנו נמצא בכל צורה אחרת שהיא לא "הוא בעבר" אנו נשנה אותו לצורת "הוא בעבר" ואז נזהה את הבניין.

לדוגמה: מה הבניין של המילה הנטויה במשפט הבא – פָּתַחְתִּי את החלון.         

בצורה זו הפועל לא נשמע כמו אף בניין כי הוא לא בצורת "הוא בעבר".

נעביר אותו בעצמנו לצורת "הוא בעבר": "הוא פתח את החלון אתמול"  קיבלנו – פָּתַח.

פָּתַח כבר נשמע כמו אחד הבניינים – פָעַל ולכן זהו הבניין של המילה פָּתַחְתִּי.

למרות שהמילה פתחתי לא נשמעת כמו שם הבניין פָעַל, היא עדיין מילה בבניין פָעַל.

 

רמזים לבניין: אותיות וסימני ניקוד

סימן נוסף שיכול לעזור בזיהוי הבניין הוא האותיות וסימני הניקוד המשותפים לכל בניין. שימו לב:

חָשַב, עָבַד, שָמַר              –      פָּעַל (נקרא גם – קל)

סִדֵּר, בִּקֵּש, שִפֵּר              –      פִּעֵל

הִכְנִיס, הִתְחִיל, הִרְגִיש     –      הִפְעִיל

הִתְכַּתֵּב, הִתְאַמֵּן, הִתְרַגֵּשׁ –       הִתְפַּעֵל

נִשְׁבַּר, נִפְתַּח, נִסְגַּר          –       נִפְעַל

בֻּטַּל, פֻּטַּר, סֻדַּר                –       פֻּעַל

הֻכְנַס, הֻשְׁאַר, הֻרְגַּשׁ         –       הֻפְעַל

 

בבניינים הפעיל, התפעל, נפעל והֻפעל יש אותיות קבועות ובמיקום קבוע.

האותיות המשותפות לכל בניין נקראות מוספיות או מוספיות בניין.

נדגיש כי כאשר הפועל נמצא בצורת "עבר נסתר" הוא יהיה מורכב מאותיות שורש וממוספיות בניין (אם יש) בלבד. אין אותיות נוספות.

 

דוגמאות:

קצת הִתְאַהַבְתִּי בו.        מהו השורש והבניין של הפועל - התאהבתי ?

נעביר לצורת "הוא בעבר" ונקבל – התאהב.

נקשיב לצלילים: הת-א-הב = הת-פ-על. נכתוב אחד מתחת לשני:

            התאהב

            התפעל

נשים לב למוספיות הבניין של התפעל – הת – ונקבל שהשורש הוא א-ה-ב.

 

הדוכנים יִסָּגְרוּ מוקדם.   מהו הבניין והשורש של הפועל - יסגרו?

נעביר לצורת "הוא בעבר" ונקבל – נסגר.

שימו לב – העברה לצורת "הוא בעבר" יכולה להיות מאתגרת. במקרה זה, ייתכן ונחשוב שצורת ה"הוא בעבר" היא סָגַר. אכן יש כזו מילה ומדובר באותו השורש אבל זאת לא צורת ה"הוא בעבר" הנכונה של הפועל שלנו והיא תיתן לנו בניין שגוי.

כדי שנעביר ל"הוא בעבר" בצורה המדויקת ביותר כדאי להעביר את המשפט כולו ל"הוא בעבר". במקרה של המשפט שלנו נקבל – הדוכן נסגר מוקדם.

נסגר נשמע כמו נפעל. נשים את הפועל והבניין אחד מתחת לשני:

נסגר

נפעל

נשים לב לכך שהמוספית והניקוד דומים,

ולכן השורש הוא ס-ג-ר.

 גזרת השלמים

האמת היא, שזיהוי הבניין מורכב יותר ממה שהצגנו כאן. רוב השורשים שבחרנו להדגים בעזרתם הם שורשים מגזרת השלמים. 
גזרה היא קבוצה של שרשים בעלי תכונה דומה. גזרת השלמים היא קבוצת פעלים שבכל ההטיות שלהם מופיעות אותיות השורש באופן שקל ופשוט לזהות אותן. גזרת השלמים היא בעצם כמו "הילדים הטובים" של השורשים. במקרים רבים קשה להגות את אותיות השורש כאשר הן משובצות בתבנית הבניין. זה קורה כאשר אחת או יותר מאותיות השורש היא מיוחדת: מקבלת דגש או שורקת או תכונה אחרת. אז המילה עברה תהליכים לשוניים נוספים שגרמו לה להיראות שונה מאוד מהשם של הבניין לו היא שייכת. בהמשך נלמד על פעלים כמו "הסתדר" או "רץ" שנשמעים ממש דומה לאחד הבניינים אבל לא ממש, ונבין מה קרה שם ואיך בכל זאת נזהה את הבניין.