מערכת הפועל

פועל

לאחר שלמדנו להבדיל בין חלקי הדיבר השונים, נצלול כעת לחלק דיבר משמעותי ביותר – הפועל.

בוא נראה מה אנו כבר יודעים על פועל.  מה אפשר לדעת על מילה שהיא פועל?

ניקח את הפועל:

כתבתי

מה אנו יודעים עליו באופן טבעי?

• הזמן שלו (באיזה זמן נעשתה הפעולה?) - עבר
• הגוף שלו (מי עשה את הפעולה?) – אני
• השורש שלו  (האותיות שיחזרו על עצמן בכל ההטיות של המילה לזמנים וגופים שונים)– כ-ת-ב

שלושת המאפיינים האלו – זמן, גוף ושורש – הינם מאפיינים קבועים של הפועל. פעמים רבות נרגיש אותם באופן אינטואיטיבי אך לעיתים הם עשויים לבלבל. נדגיש דרכים לזיהוי כל מאפיין.

מילות הפעלים נוצרו כך שכשאנחנו שומעים אותן נדע מי (גוף) עשה מה (שורש) ומתי (זמן). בעמודים הבאים נלמד איך לזהות זמן. גוף, ושורש של פעלים מהתבוננות במילה.

זמן

כשאנחנו חושבים על זמן, אנחנו חושבים על שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד.

בעברית ישנם ארבעה זמנים דקדוקיים:

הסתפרתי, חשבתם, הרגיש – הם דוגמאות לפעלים בזמן עבר (המציינים פעולות שכבר התרחשו).

מבקש, מתלבטות, שומר – הם דוגמאות לפעלים בזמן הווה (המציינים פעולות שמתרחשות כעת. זמן הווה נקרא גם בינוני).

נדבר, תתאמן, תסדרו - הם דוגמאות לפעלים בזמן עתיד (המציינים פעולות שיתרחשו בהמשך).

שְמַע, היזהרי, כִתְבוּ – הם פעלים על דרך הציווי (פקודות או הוראות).

טיפים לזיהוי הזמן של הפועל:

• נצרף ביטוי זמן שמתאים לכל אחד מהזמנים ונבדוק מה הכי מתאים.
  דוגמה:

הסתפרתי במספרה שבפינה.   באיזה זמן הפועל  הסתפרתי?

נשאל: מה הכי מתאים? הסתפרתי אתמול (עבר), הסתפרתי עכשיו (הווה) או הסתפרתי מחר (עתיד)?

הסתפרתי אתמול זוהי הצורה המתאימה ביותר ולכן הפועל הוא בעבר.

• עתיד וציווי עלולים להישמע דומה. כשאנו מתלבטים בין עתיד לציווי נוכל להשתמש בשלוש השיטות האלו:

1.     ננסה לחשוב על שתי האפשרויות ונראה מה יותר מתאים

2.     נחשוב על משמעות הציווי (הבעת ציווי/איסור/ פקודה/אזהרה) ונבדוק אם היא מתאימה.

3.     נזכור שבעתיד יש אותיות אית"ן בתחילת המילה.

לדוגמה:          הַקְשִׁיבוּ לדברי חבריכם.           מהו הזמן של הַקְשִׁיבוּ ?

כשאנו מתלבטים בין עתיד לציווי:

• נחשוב כיצד היינו אומרים את הפועל בצורת העתיד ה"רגילה". במקרה של המשפט שלנו – תקשיבו. כך אנו מבינים שהקשיבו זו לא צורת העתיד. 
• כמו כן, לפי המשפט ניתן להרגיש במשמעות של ציווי (מעין פקודה) 
• ובנוסף, אין אף אחת מאותיות אית"ן בתחילת המילה.

גוף

בעברית ישנם עשרה גופים:

כדי למצוא את הגוף של הפועל נוכל להצמיד את שם הגוף לפועל וכך לבדוק מה מתאים.

לדוגמה: מה הגוף של הפועל סיפרנו?

אם לא עולה לנו הגוף באופן ישיר, נבדוק מה מתאים: אני סיפרנו/ אנחנו סיפרנו/ אתה סיפרנו/ את סיפרנו/ אתם סיפרנו וכו'...
מציאת הגוף של הפועל היא בדרך כלל פשוטה. וודאו שאתם זוכרים את המונחים לציון הגוף בפועל (מדבר, נוכח, נסתר, וכו').

שורש

שלוש* האותיות שחוזרות על עצמן בנטיית הפועל.

לדוגמה: הפועל לבשה – לבשתי, לבשנו, לובש, תלבשי, ילבש – האותיות ל-ב-ש נמצאות בכל נטיות הפועל האלו וכך ניתן לזהות שהן השורש.

לאותיות השורש יש שמות לפי המיקום שלהם בשורש:

האות הראשונה של השורש – פ' הפועל (או בקיצור: פה"פ) 

האות השנייה של השורש – ע' הפועל (או בקיצור: עה"פ) 

האות השלישית של השורש – ל' הפועל (או בקיצור: לה"פ) 

לדוגמה: פ' הפועל של השורש ש-מ-ע היא ש'.

ע' הפועל של השורש ר-ק-ד היא ד'.

ל' הפועל של השורש צ-י-ר היא ר'.

בניינים

זמן, גוף ושורש הם לא המאפיינים היחידים של הפועל.

שימו לב לתרגיל הבא:

ניקח את השורש כ-ת-ב, בגוף הוא (נסתר) ובזמן עבר – איזה פועל נקבל משלושת המאפיינים האלו?

כָּתַב זו אפשרות מתאימה. אך האם היא היחידה?

לא. 

יש את:

כָּתַב, הִכְתִּיב, הִתְכַּתֵּב, נִכְתַּב, כִּתֵּב, כֻּתַּב ו הֻכְתַּב

לכל המילים ברשימה יש את אותם מאפייני זמן, גוף ושורש!

אם כך, נסו להבחין - מה ההבדל בין כל המילים האלו?              

הבניין!

הבניין הוא בעצם התבנית שאליה יוצקים את אותיות השורש כדי ליצור פועל. ישנם שבעה בניינים בעברית: פעל, פיעל, הפעיל, נפעל, התפעיל, נפעל, פועל והופעל. כאשר מחליפים את האותיות פ', ע' ו-ל' באותיות השורש, מקבלים מילה בשורש שבחרנו, בבניין הרצוי.

כל בניין מוסיף למילה עוד רובד של משמעות שהשומעים מבינים (לכן למילים ברשימה למעלה,  כָּתַב, הִכְתִּיב, הִתְכַּתֵּב וכו', לא היתה בדיוק אותה משמעות למרות שהזמן, השורש והגוף שלהן היו זהים).

למה הכוונה ב"מוסיף רובד של משמעות"?
למשל, כשאנו שומעים פועל בבניין הפעיל אנחנו יודעים שמישהו גרם למשהו או מישהו אחר לעשות משהו (למשל: הדליק, העביר, הלבישה). זה לא מובן מאליו, יש שפות בהן המידע הזה לא מועבר במילה עצמה וצריך משפט שלם בשביל להבין מה נעשה. למשל, בעברית אנחנו אומרים "האכיל" במילה אחת, ואנחנו מבינים שמישהו גרם למישהו אחר לעשות משהו. אם תנסו להגיד "האכיל" באנגלית, למשל, לא תוכלו לעשות זאת במילה אחת.

לא נלמד כאן על כל המשמעויות של הבניינים (זה לא נכלל בחומר לבגרות...) אבל נלמד משמעות אחת נפוצה:

מהבניין של המילה ניתן ללמוד האם הפועל פעיל או סביל.

מחלקים את הבניינים לשתי קבוצות עיקריות לפי משמעותם – בניין פעיל ובניין סביל.

שימו לב להבדל בין שתי הקבוצות האלו:

קבוצה 1                                                                  קבוצה 2

התלמיד אכל תפוח                                              התפוח נאכל     

המורה הכניס את התלמיד לכיתה                     התלמיד הוכנס לכיתה

המנהל ביטל את הטיול                                        הטיול בוטל

בקבוצה הראשונה – התלמיד, המורה והמנהל ממש עושים את הפעולות ואילו בקבוצה השנייה – התפוח, התלמיד והטיול לא עושים שום פעולה, אלא – הפעולה נעשית עליהם.

כשהפועל מציין את עשיית הפעולה הפועל יקרא – פועל פעיל.

כשהפועל מציין את קבלת הפעולה הפועל יקרא – פועל סביל.

הבניינים הסבילים: הופעל ופועל

הבניינים הפעילים: הפעיל ופיעל, התפעל, פעל* 

בניין נפעל מציין גם פעלים פעילים וגם פעלים סבילים.

כשאנו שומעים מילה שנוצרה בתבנית הבניין הופעל, למשל, נדע תמיד שמדובר בפועל סביל. שהמילה מתארת משהו או מישהו שעשו עליו את הפעולה ולא את עושה הפעולה. ולהיפך בבניין ששייך לקבוצת הבניינים הפעילים: כשנשמע מילה שנוצרה בתבנית הבניין הפעיל, נדע שהמילה מתארת מישהו או משהו פעיל, שעשה את הפעולה.

בעמודים הבאים נלמד איך מזהים באיזה בניין המילה (זה לא קל כמו שזה נראה ממבט ראשון...).

בניינים - גזרת השלמים

כיצד מזהים בניין?

כאמור בעברית ישנם שבעה בניינים. נסו לזהות את שם הבניין לפי הדוגמאות, הקשיבו לצלילים:

חשב, עבד, שמר              –      פעל (נקרא גם – קל)

סידר, ביקש, שיפר           –      פיעל

הכניס, התחיל, הרגיש     –      הפעיל

התכתב, התאמן, התרגש –       התפעל

נשבר, נפתח, נסגר          –       נפעל

בוטל, פוטר, סודר            –       פועל

הוכנס, הושאר, הורגש      –       הופעל

כיצד הצלחתם לזהות את שם הבניין? האם שם הבניין נשמע כמו הפעלים בדוגמאות?

אם נקשיב היטב לצלילי המילה נוכל לזהות את שם הבניין. זוהי דרך הזיהוי הבסיסית ביותר של הבניין.

לדוגמה: הִתּלַבֵּש – נקשיב היטב לחלקי המילה - הִת-לַ-בֵש   נשמע כמו   הִתְ-פַ-עֵל.

לא כל הפעלים נשמעים כמו הבניין שלהם

אבל – שימו לב:

כל הפעלים הרשומים למעלה נבחרו בצורה מיוחדת. הם כולם בזמן עבר ובגוף הוא. רק כאשר הפועל נמצא בצורת זו (הוא בעבר) הוא נשמע כמו הבניין שלו.

במקרה והפועל הנתון לנו נמצא בכל צורה אחרת שהיא לא "הוא בעבר" אנו נשנה אותו לצורת "הוא בעבר" ואז נזהה את הבניין.

לדוגמה: מה הבניין של המילה הנטויה במשפט הבא – פָּתַחְתִּי את החלון.         

בצורה זו הפועל לא נשמע כמו אף בניין כי הוא לא בצורת "הוא בעבר".

נעביר אותו בעצמנו לצורת "הוא בעבר": "הוא פתח את החלון אתמול"  קיבלנו – פָּתַח.

פָּתַח כבר נשמע כמו אחד הבניינים – פָעַל ולכן זהו הבניין של המילה פָּתַחְתִּי.

למרות שהמילה פתחתי לא נשמעת כמו שם הבניין פָעַל, היא עדיין מילה בבניין פָעַל.

רמזים לבניין: אותיות וסימני ניקוד

סימן נוסף שיכול לעזור בזיהוי הבניין הוא האותיות וסימני הניקוד המשותפים לכל בניין. שימו לב:

חָשַב, עָבַד, שָמַר              –      פָּעַל (נקרא גם – קל)

סִדֵּר, בִּקֵּש, שִפֵּר              –      פִּעֵל

הִכְנִיס, הִתְחִיל, הִרְגִיש     –      הִפְעִיל

הִתְכַּתֵּב, הִתְאַמֵּן, הִתְרַגֵּשׁ –       הִתְפַּעֵל

נִשְׁבַּר, נִפְתַּח, נִסְגַּר          –       נִפְעַל

בֻּטַּל, פֻּטַּר, סֻדַּר                –       פֻּעַל

הֻכְנַס, הֻשְׁאַר, הֻרְגַּשׁ         –       הֻפְעַל

בבניינים הפעיל, התפעל, נפעל והֻפעל יש אותיות קבועות ובמיקום קבוע.

האותיות המשותפות לכל בניין נקראות מוספיות או מוספיות בניין.

נדגיש כי כאשר הפועל נמצא בצורת "עבר נסתר" הוא יהיה מורכב מאותיות שורש וממוספיות בניין (אם יש) בלבד. אין אותיות נוספות.

דוגמאות:

קצת הִתְאַהַבְתִּי בו.        מהו השורש והבניין של הפועל - התאהבתי ?

נעביר לצורת "הוא בעבר" ונקבל – התאהב.

נקשיב לצלילים: הת-א-הב = הת-פ-על. נכתוב אחד מתחת לשני:

            התאהב

            התפעל

נשים לב למוספיות הבניין של התפעל – הת – ונקבל שהשורש הוא א-ה-ב.

הדוכנים יִסָּגְרוּ מוקדם.   מהו הבניין והשורש של הפועל - יסגרו?

נעביר לצורת "הוא בעבר" ונקבל – נסגר.

שימו לב – העברה לצורת "הוא בעבר" יכולה להיות מאתגרת. במקרה זה, ייתכן ונחשוב שצורת ה"הוא בעבר" היא סָגַר. אכן יש כזו מילה ומדובר באותו השורש אבל זאת לא צורת ה"הוא בעבר" הנכונה של הפועל שלנו והיא תיתן לנו בניין שגוי.

כדי שנעביר ל"הוא בעבר" בצורה המדויקת ביותר כדאי להעביר את המשפט כולו ל"הוא בעבר". במקרה של המשפט שלנו נקבל – הדוכן נסגר מוקדם.

נסגר נשמע כמו נפעל. נשים את הפועל והבניין אחד מתחת לשני:

נסגר

נפעל

נשים לב לכך שהמוספית והניקוד דומים,

ולכן השורש הוא ס-ג-ר.

 גזרת השלמים

בניינים- כשאי אפשר להעביר לעבר (פעול)

נלמד כעת על קבוצת פעול - מילים שאי אפשר להעביר ל"הוא בעבר", כפי שלמדנו, בשביל למצוא את הבניין. אלו מילים שנראות כמו בניין אחר, פעול, אבל הן בעצם שייכות לבניין פָעַל.

שימו לב לפועל במשפט הזה : זה כָּתוּב בשירים 
מהו הבניין של כָּתוּב ?

ננסה להעביר את הפועל לצורת "הוא בעבר".

פועל זה נחשב כפועל שאין לו צורת עבר. המשפט – זה כתוב בשירים – אינו מתייחס לזמן מסוים (עבר/הווה/עתיד), אלא מתאר משהו קבוע, כללי לכן לא ניתן להעביר את הפועל לזמן עבר.

כדי שנוכל לזהות את הבניין של הפועל, גם בלי שנעביר אותו לזמן עבר, עלינו להכיר את הקבוצה הזאת – קבוצת פָעוּל.

כָתוּב    -           כ-ת-ב

רָשוּם    -           ר-ש-מ

פָתוּר    -           פ-ת-ר

סָגוּר     -           ס-ג-ר

שָבוּר    -           ש-ב-ר

אָכוּל     -           א-כ-ל

חָסוּם    -           ח-ס-מ

נשים לב לצלילים המשותפים ולהרכב האותיות: שתי אותיות שורש, ו' ואות שורש נוספת.

בנוסף, לכל הפעלים בקבוצה זאת יש גם משמעות משותפת של פועל סביל (לדוגמה: הסנדוויץ' אָכוּל – הסנדוויץ' לא עושה פעולה, אלא הפעולה נעשית עליו = פועל סביל).

קבוצת פָעוּל היא לא בניין בפני עצמה. היא שייכת לבניין פָעַל.

כשנזהה פועל בקבוצת פָעוּל נדע שהבניין שלו הוא פָעַל.

דוגמה:

התיק הזה לא תָּפוּר טוב.           מהו הבניין של תָּפוּר?

נזהה שלא ניתן להעביר את הפועל/ את המשפט לעבר אז נישאר עם המילה תָּפוּר.

תָ-פוּר נשמע כמו פָ-עוּל וכך נזהה שמדובר בקבוצת פָעוּל. נזכור שקבוצת פָעוּל היא בעצם חלק מבניין פָעַל ולכן זה יהיה הבניין של המילה.

בניינים- תופעות לשוניות בבניין התפעל

נתחיל בתרגיל - מהו הבניין של הפועל:  הִתְרַגֵּש ?

הפועל כבר בצורת "הוא בעבר" לכן פשוט נקשיב לצלילים שלו: הִִתְ-רַ-גֵש = הת-פ-על.

נשים לב לפעלים נוספים בבניין התפעל:             התלבש

                                                                                    התחתן

                                                                                    התאהב

                                                                                    התפטר

נשים לב לצליל של בניין התפעל וגם להרכב האותיות – הת + שלוש אותיות השורש.

עכשיו, מה דעתכם על המילה    הִסְתַּדֵּר   ?       באיזה בניין היא?

היא נשמעת לגמרי כמו התפעל (הס-ת-ד-ר = הת-פ-על) אך משהו באותיות טיפה "התבלבל" – הת' החליפה מקום עם ה-ס'. אז קודם כל נזכור שהמבחן הטוב ביותר לזיהוי הבניין הוא הקשבה לצלילים וגם כאן – הוא יתן לנו את התשובה הנכונה והבניין הוא אכן התפעל.

יש קבוצה גדולה של פעלים בבניין התפעל שמתנהגים באופן דומה – נשמעים כמו התפעל אבל משהו באותיות טיפה "מתבלבל". נסביר כעת על הפעלים האלה, בחלוקה לחמש קבוצות. לימוד זה יעזור לנו בזיהוי השורש והבניין בפעלים כאלה.

הסימון בכוכבית מתייחס לצורות משוערות של המילה.

קבוצה 1 – כאשר פ' הפועל היא ש' או ס' המוספית ת' מתחלפת עם פ' הפועל

הסתדר – בואו נבין מה קרה למילה:
השורש של הסתדר הוא ס-ד-ר. כששמים את השורש הזה בתבנית של התפעל יוצא הִתְסַדֵּר, אם ננסה לומר זאת נראה שקצת קשה להגות (להגיד) את זה. מסיבה זו ה-ת' וה-ס' החליפו מקום והמילה הפכה ל – הִסְתַדֵּר.

התסדר*> הסתדר.

אותו הדבר קרה במילים האלו: השתתף, השתכר, הסתרק, הסתכן, השתפר.

קבוצה 2 – כאשר פ' הפועל היא צ' המוספית ת' מתחלפת עם ה-צ' וגם ה-ת' הופכת ל- ט'

מה דעתכם על הבניין והשורש של – הִצְטַלֵּם  ?

נקשיב לצלילים: הצ-ט-לם = הת-פ-על. והשורש? לפי הכרותינו עם המילה (לצלם, צילמתי..) נוכל לזהות שהשורש הוא צ-ל-מ. אז מה בעצם קרה ואיך הגיעה לפועל האות ט'?

התצלם*> הצתלם*> הצטלם.

השלב הראשון קרה מאותה הסיבה שהופיעה בקבוצה הקודמת – כי קשה להגות את זה. השלב השני קרה מסיבות היסטוריות שקשורות באופן ההגייה הקדום של ט' וצ' (נקרא - הגייה נחצית).

אותו הדבר קרה במילים האלו: הצטער, הצטרף, הצטמק, הצטדק, הצטיד, הצטנע.

עלינו לזכור שה-ט' במקרים האלו נחשבת למוספית בניין (במקום ה-ת') והיא לא חלק מהשורש.

קבוצה 3 – כאשר פ' הפועל היא ז' המוספית ת' מתחלפת עם ה-ז' וגם ה-ז' הופכת ל-ד'

ניקח את הפועל – הִזְדַקֵּן           מה דעתכם על הבניין והשורש של המילה?

נקשיב לצלילים: הז-ד-קן = הת-פ-על ß בניין התפעל.

מה לגבי השורש? לפי הכרות עם המילה נוכל לזהות שמדובר בשורש ז-ק-נ.

אז מה בעצם קרה פה? התזקן*> הזתקן*> הזדקן.

בשלב הראשון ה-ת' וה-ז' התחלפו מאותה סיבה שהייתה לנו קודם (קשה להגות את זה), בשלב השני ה-ת' הפכה לד'. נשמע מוזר אבל בעצם ת' שמתחלפת עם ד' זה דבר שקורה לפעמים בעברית (למשל, שימו לב לזה: האם ייתכן שכשאתם אומרים את המילה אתגר זה נשמע כמו אדגר ?).

אותו הדבר קרה במילים האלו: הזדקק, הזדרז, הזדמן.

עלינו לזכור שה-ד' במקרים האלו נחשבת למוספית בניין (במקום ה-ת') והיא לא חלק מהשורש.

קבוצה 4 – כאשר פ' הפועל היא ט' או ד' המוספית ת' נשמטת ובמקומה יופיע דגש בפ' הפועל

בקבוצה זו הזיהוי הוא קצת יותר קשה. הצליל די שונה מהתפעל רגיל וגם הפעלים שבה פחות מוכרים. עם זאת, זאת קבוצה קטנה מאוד של פעלים. הכרות בסיסית תעזור בזיהוי.

ניקח את הפועל – הִטַּגֵן             (למשל כמו במשפט – הבצל הִטַּגֵּן במחבת).

זה מה שקרה: התטגן*> הטטגן*> הטגן

בשלב הראשון ה-ת' הפכה ל-ט'. זה קורה לפעמים בעברית שאות נהיית דומה לאות שבאה אחריה. בשלב השני ה-טט הפכו ל-ט' אחת עם דגש. גם זאת תופעה מוכרת בעברית – שתי אותיות זהות מתלכדות לעיתים לאות אחת עם דגש.

אותו הדבר קרה בפעלים: הִדַּבֵּק, הִדַּפֵּק, הִטַּגֵּן, הִדּיֵּן. 

קבוצה 5 – כאשר פ' הפועל היא ת' היא נשמטת ובמקומה יופיע דגש בת' המוספית

גם פה מדובר בקבוצה קטנה של פעלים.

שימו לב לפועל בשפט הבא - התלמיד הִתַּמֵּם. זה מה שקרה:

הִתְתַמֵּם*> הִתַּמֵּם

ת'ת' הפכו לת' אחת עם דגש. כאמור, זוהי תופעה מוכרת בעברית בה שתי אותיות זהות מתלכדות לאות אחת עם דגש.

אותו הדבר קרה בפועל: הִתַּמֵר.

אלו הן חמש הקבוצות המיוחדות של התפעל. נדגיש כי אתם לא מתבקשים לתאר את ההסברים המתוארים למעלה. אתם תתבקשו רק לציין את השורש ואת הבניין של הפועל. ההסברים נועדו לסייע בהבנת התהליך. הבנת התהליך מסייעת בזיהוי הבניין והשורש.

תרגול:

הִסְתַּבַּכְתִי עם התרגיל הזה.      מהו השורש והבניין של הסתבכתי?

נזכור להעביר את הפועל לצורת "הוא בעבר" – הסתבך. נקשיב היטב לצלילים ונזהה שמדובר בבניין התפעל.

הסתבך
התפעל

כשנכתוב את הפועל והבניין אחד מתחת לשני נזהה שאף על פי שהפועל נשמע כמו התפעל משהו באותיות "התבלבל". נזכור שזה יכול לקרות בהתפעל.

לגבי השורש – נוכל להיזכר שלעיתים פ' הפועל מתחלפת עם המוספית ת' של התפעל וכך נזהה שהשורש הוא ס-ב-כ. דרך נוספת היא לחשוב על פעלים נוספים במשמעות דומה – לסבך, מסובך, סיבך – וכך לזהות שה-ס' היא בשורש וה- ת' לא בשורש.

בניינים- גזרת המרובעים

נתחיל בתרגיל:

מה דעתכם על הפועל    הִתְבַּלְבַּלְתִּי ? מהו הבניין ומה השורש.

נתחיל בהעברת הפועל לצורת "הוא בעבר" ונקבל – התבלבל.   

כשנקשיב לצלילים הת-בל-בל נוכל לזהות שמדובר בבניין הת-פ-על.

ומה לגבי השורש?

התבלבל

התפעל

כשנכתוב את המילים אחת מתחת לשנייה נזהה שיש לפנינו פועל עם ארבע אותיות שורש.

זה יכול לקרות! יש קבוצה גדולה של פעלים בעברית עם ארבע אותיות שורש. במקרה זה השורש יהיה ב-ל-ב-ל.

שימו לב: שורשים כאלו יכולים להופיע רק בבניינים מסויימים (הבניינים הדגושים) – פִּעֵל, פֻּעַל והִתְפַּעֵל – ולא בכל הבניינים.

איך נזהה את השורש והבניין?

ממש כמו שעשינו בדוגמה - נכתוב את הפועל בצורת הוא בעבר, נקשיב לצלילים וכך נזהה את הבניין. נרשום את שם הבניין מתחת לפועל, נזהה את מוספיות הבניין (אם יש), נוריד אותן וכך נישאר עם אותיות השורש (אם אין מוספיות בניין – כל האותיות בפועל יהיו אותיות שורש).

דוגמה נוספת:

הוא לא מְבַזְבֵּז אף דקה.

נעביר לצורת "עבר נסתר" – בִּזְבֵּז. נקשיב לצלילים: בִּז-בֵז = פִ-עֵל.

נרשום כך:         בִּזבֵּז

                            פִעֵל

נזכור שהאותיות פ-ע-ל בשם של כל בניין מייצגות את אותיות השורש של הפועל וכך נזהה שאין לנו פה מוספיות (אותיות) של בניין ושהשורש הוא ב-ז-ב-ז.

הקדמה לגזרות נל"א, נלי"ה, נפיו ונעוי

עד כה, בכל פועל שלמדנו ראינו את כל אותיות השורש בתוך הפועל. לדוגמה: למדתי – אנו רואים את כל אותיות השורש - ל-מ-ד – בתוך הפועל.

אבל, לא תמיד זה קורה. יש קבוצות של מילים בהן לפעמים לא נראה את אותיות השורש.

במבחן הבגרות הקרוב עליכם להכיר ארבע קבוצות כאלו: נל"א, נלי"ה, נפיו ונעוי.

גזרת נל"א

חשבו מה משותף לכל הפעלים הבאים:

                        מ-ל-א, ב-ר-א, ק-ר-א, מ-צ-א, ב-ט-א, פ-ל-א, צ-מ-א, ח-ב-א.

בכולם ל' הפועל (האות השלישית של השורש) היא א'.

גזרת נל"א כוללת פעלים ש-ל' הפועל שלהם היא א' והיא לפעמים "נחה" – לא רואים אותה.

מכאן בא שם הגזרה – נל"א = נחי ל' הפועל א'.

נראה דוגמה לניתוח פועל בגזרה זו:      קָרָאתָ את ההודעה שלי?

נעביר את הפועל לצורת "הוא בעבר" ונקבל – קרא

קָרָא נשמע כמו פָעַל ולכן זה הבניין. נכתוב אחד מתחת לשני:

קרא

פעל

ונגלה שאותיות השורש הן ק-ר-א.

בדוגמה זאת ראינו את ה- א' והיא לא "נחה". ובאמת, ברוב נטיות הפועל של הגזרה הזאת לא יהיו מקרים מיוחדים ואכן נראה את ה-א'.

יש קבוצה אחת של מילים בה לא נראה את ה-א': משקל פָעוּל של בניין פעל.

שימו לב לפועל במשפט הזה:                דניאל קָרוּי על שם סבא שלו.

לפי היכרותינו עם משמעות הפועל – מה השורש? קרוי קשור במשמעותו ל-לקרוא ולפיכך אפשר להסיק שהשורש הוא – ק-ר-א.   ה-א' נעלמה.

קָרוּי הוא פועל במשקל פָעוּל (בניין פָעַל).

תזכורת קלה לבניין פָעוּל (לתזכורת גדולה יותר – ראו פרק "משקל פָעוּל"):

בדרך כלל, פעלים בגזרה זאת נראים כך:

שורש כ-ת-ב     - כָתוּב

שורש ר-ש-מ     - רָשוּם

שורש פ-ת-ר     - פָתוּר

אך שימו לב מה קורה כששמים שורש של נל"א:

שורש ק-ר-א     - קָרוּי

שורש נ-ש-א     - נָשוּי

שורש ח-ב-א    - חָבוּי

התהליך שקרה למילה הוא כזה: קָרוּא*>קָרוּי. ככל הנראה צורת קרוא הייתה בעייתית (לקריאה/להגייה) ולכן קרה השינוי. דבר דומה מאוד קורה גם בגזרה הבאה שנלמד – נל"יה. תראו זאת בפרק הבא.

כדי שבכל זאת נוכל לזהות את השורש נעזר במשמעות של המילה, כפי שעשינו בדוגמה קָרוּי.

דוגמה: ניקח את הפועל במשפט הבא. כיום המידע מָצוּי בענן. מהו השורש והבניין של מָצוּי?

ננסה להעביר את הפועל ל"הוא בעבר". נראה שאי אפשר להעביר אותו, אין לפועל צורת עבר. ניזכר שכשזה קורה ואי אפשר להעביר את הפועל לעבר – מדובר במשקל פָעוּל. נזכור שמשקל פָעוּל הוא חלק מבניין פָעַל ולכן זה יהיה הבניין של הפועל.

נרשום את הפועל והמשקל אחד מתחת לשני:    מצוּי

                                                                        פעוּל

נחשוב על אותיות השורש. נראה כאילו אותיות השורש הן מ-צ-י אבל – ניזכר שבמשקל פָעוּל גזרת נל"א מתנהגת כמו נלי"ה ומה שנראה לנו כמו י' הוא בעצם א'. לכן נמצא את השורש לפי משמעות המילה. מצוי בהקשר של המשפט שקיבלנו קשור ל-למצוא, מצא ולכן השורש יהיה מ-צ-א.

גזרת נל"יה

בגזרה זו נמצאים השורשים האלו -        קנ-י/ה, ב-נ-י/ה, פ-נ-י/ה, ח-נ-י/ה, ג-ל-י/ה, ר-צ-י/ה.

מה משותף לכולם? ל' הפועל (האות השלישית של השורש) שלהם היא י/ה.

נלי"ה = נחי ל' הפועל י/ה

נתחיל להכיר את  הגזרה על ידי ניתוח הפועל – קָנִיתָ

נעביר ל"הוא בעבר" ונקבל – קנה. נקשיב לצלילים: ק-נה = פ-על.

קנה
פעל

נראָה שאותיות השורש הן ק-נ-ה. עם זאת, הצורה המדויקת לכתיבת השורש תהיה ק-נ-י/ה.

למעט חמישה פעלים שיצויינו בהמשך, בכל פעם שנראה לנו שהשורש נגמר ב-ה' נכתוב - י/ה.

הרעיון מאחורי הכתיבה הזאת הוא שבמקור ל' הפועל הייתה רק י' אבל כיוון שבצורת ה"הוא בעבר" מופיעה ה' מציינים את שתי האותיות. ניתן לראות שה-י היא ל' הפועל המקורית לפי הדוגמאות קניתי, פנינו, חניתָ.

חמשת הפעלים המיוחדים:

חמישה שורשים שבהם ל' הפועל היא ה' מקורית (ולא י' שהתחלפה ב-ה'). בשורשים אלו ל' הפועל היא ה' בלבד (ולא י/ה):

ג-ב-ה (במשמעות של גבוה ולא של גביית כסף), נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה.

(אפשר לזכור אותם בעזרת ראשי התיבות גן כתֹם ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה.)

 נל"יה בהפעיל פועל והתפעל

גזרת נל"יה תתנהג בצורה רגילה יחסית בבניינים פָּעַל, נִפְעַל, הֻפעַל ופֻעַל – הצלילים של צורת ה"הוא בעבר" יהיו זהים לצלילי הבניין.

בבניינים הפעיל פִּעֵל והתפעל צורת ה"הוא בעבר" תישמע ותיראה מעט שונה משם הבניין, באופן הבא:

הרופא הִפְנָה אותי לבדיקה * הוא שִנָּה את התמונה * הסוד הִתְגַּלָּה.

הִפְנָה               שִנָּה                 הִתְגַּלָּה

הִפעִיל              פִעֵל                  התפעל

פ-נ-י/ה             ש-נ-י/ה             ג-ל-י/ה

צורת ה"הוא בעבר" שונה משם הבניין מפני שה- יה' שבשורש משנה את ההגייה של הצליל שבא לפניה (ה-ה' גורמת לנו לפתוח את הפה לצליל אָה).

פעלים נוספים בהפעיל: הִקנָה, הִחנָה.
פעלים נוספים בפִעֵל: נִסָּה, כִּנּה.

פעלים נוספים בהתפעל: הִתְפַּנָּה, הִתְרַצָּה.

כשנחפש את הבניין של שורש בגזרת נל"יה (ל' הפועל היא י/ה) נזכור שהסיומת של הבניין עשויה להישמע שונה מהרגיל, נזכור שה-ה' משנה את ההגייה של הצליל שלפניה וכך נזהה מהו הבניין המתאים ביותר.

לדוגמה:            שיעור עברית מַקְנֶה ערכים חשובים.   מהם השורש והבניין של מַקְנֶה?

נעביר ל"הוא בעבר" ונקבל – הִקְנָה. כעת, נקשיב לצליל ונחשוב כמו איזה בניין זה נשמע.

הניסיון הזה יביא אותנו למסקנה שאין אף בניין שנשמע בדיוק כמו הפועל הזה. בשלב זה נסתכל על הפועל, נשים לב שמדובר בשורש ק-נ-י/ה ואז ניזכר כשהשורש מסתיים ב-י/ה ההגייה שלפני ה-ה' עשויה להשתנות. לכן, נחפש בניין שלפחות ההתחלה שלו תהיה זהה לצליל של ההתחלה של הפועל כשהצליל של סוף הבניין יכול להיות שונה.

במקרה זה, הפעיל יהיה הבניין המתאים ביותר. ההתחלה של הִקְנָה זהה להתחלה של הפעיל. הסוף שונה אבל זה בסדר כי אנו יודעים שזה קורה כך בשורשים שמסתיימים ב-י/ה.

כמו כן, עם התרגול וההכרות, נדע לזהות את הבניין בקלות רבה יותר.

 נל"יה בפעול

קבוצה מיוחדת נוספת בגזרה זו היא קבוצת פָעוּל. בדומה לנלמד בגזרת נל"א.

רָצוּי ללמוד לפני המבחן. מהו השורש והבניין של רָצוּי?

נזכיר איך נראה משקל פָעוּל:

שורש כ-ת-ב     - כָתוּב

שורש ר-ש-מ     - רָשוּם

שורש פ-ת-ר     - פָתוּר

רָצוּי גם הוא במשקל פעול, כשהשורש הוא ר-צ-י/ה (כאן מופיעה ה-י' המקורית של השורש).

ר-צ-י/ה – רָצוּי

ר-א-י/ה – רָאוּי

ב-נ-י/ה – בָּנוּי

ג-ל-י/ה – גָּלוּי

פעלי נל"יה ופעלי נל"א במשקל פָעוּל נראים זהה: קָרוּי (ק-ר-א) ו- רָצוּי (ר-צ-י/ה). 

איך נבדיל ביניהם? נחשוב על משמעות הפועל ואילו פעלים קשורים אליו:

הוא קָרוּי על שם סבתו –  קָרא, לקרוא    -->     ק-ר-א

בספר חָבוּי מסר חשוב –  להחביא, נחבא -->     ח-ב-א

השולחן בָּנוּי ממתכת   –  בנה                 -->    ב-נ-י/ה

המידע גָּלוּי לכולם       –  גילה               -->   ג-ל-י/ה

גזרת נפ"יו

בגזרה זו נמצאים השורשים האלו:

י/ו-ר-ד, י/ו-ל-ד, י/ו-ת-ר, י/ו-צ-א, י/ו-ש-ב, י/ו-ק-ר, י/ו-ד-ע

שורשים שפ' הפועל שלהם היא י/ו והיא לפעמים "נחה" (לא מופיעה בפועל). לפעמים רואים בפועל את האות י' (כמו ב- ישב) ולפעמים רואים את האות ו' (כמו ב- הוֹשיב).

נפ"יו = נחי פ' הפועל י/ו

 נפ"יו בפָּעַל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל והתפעל

נתחיל להכיר את הגזרה. 

בבניינים פָּעַל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל והתפעל הגזרה מתנהגת רגיל (לרוב).

ניקח לדוגמה את הפועל יָצָא.

יָצָא

פָעַל

י-צ-א

נראָה שהשורש הוא י-צ-א אך בעצם נזכור שהשורש המדויק הוא י/ו-צ-א.

 נפ"יו בהפעיל ונפעל

בבניינים הפעיל ונפעל צורת ה"הוא בעבר" תישמע ותיראה מעט שונה משם הבניין, כך:

אבא הוֹרִיד את הזבל * הוא נוֹלַד באוקטובר.

הוֹרִיד                נוֹלַד                 

הִפעִיל              נִפעל                

י/ו-ר-ד               י/ו-ל-ד              

צורת ה"הוא בעבר" שונה משם הבניין מפני שה- י/ו שבשורש משנות את ההגייה של הצליל שבא אחריהן.

זה מה שקרה לנוֹלַד: נִוְלַד*> נוֹלַד.         פעלים נוספים: נוֹלַד, נוֹסַד, נוֹדַע.

זה מה שקרה להוֹרִיד: הִוְרִיד*> הוֹרִיד.   פעלים נוספים: הוריד, הושיב, הוליד, הוציא.

חוק שכדאי לזכור – פועל בצורת "הוא בעבר" שמתחיל בצליל  הוֹ יהיה תמיד - הפעיל בגזרת נפ"יו.

גזרת נע"וי

בגזרה זו נמצאים השורשים האלו:

ק-ו/י-מ, ש-ו/י-ר, ט-ו/י-ס, ג-ו/י-ר, ב-ו/י-א, ש-ו/י-ט, ר-ו/י-צ, ד-ו/י-נ, ש-ו/י-ב, ב-ו/י-נ.

שורשים שע' הפועל שלהם היא י/ו והיא לפעמים "נחה" (לא מופיעה בפועל). לפעמים רואים בפועל י' (כמו ב- הקים) ולפעמים ו' (כמו ב- קוּם).

נע"וי = נחי ע' הפועל ו/י.

גזרה זו מתנהגת באופן מיוחד כמעט בכל הבניינים. נדבר על כל אחד מהם:

 נע"וי בבנין פָּעַל

ניקח את  הפועל קָם – כמו איזה בניין הוא נשמע? לא נשמע בדיוק כמו אף בניין.

לאיזה בניין הוא נשמע הכי דומה? פָעַל ואכן זהו הבניין שלו.

בגזרת נעו"י בבניין פָּעַל הפעלים יהיו בעלי 2 אותיות בלבד: קָם, גָר, שָר, דָן, טָס.

נפ"יו בבנין הפעיל

ניקח את הפועל הֵקים – כמו איזה בניין הוא נשמע?

אמנם לא ממש מדויק אבל דומה מאוד מאוד להפעיל וזהו אכן הבניין.

בגזרת נעו"י בבניין הִפְעִיל הפעלים יראו כך: הקים, הטיס, הריץ, השיט, הביא, השיב, הבין.

נפ"יו בבנין נפעל 

ניקח את הפועל נָדוֹן וננסה לזהות את הבניין שלו.

הוא לא נשמע כמו אף בניין. עם זאת, ה-נ' בהתחלה מרמזת לנו שמדובר בבניין נפעל.

בגזרת נעו"י בבניין נפעל הפעלים יראו כך: נָדוֹן, נָכוֹן, נָבוֹן, נָמוֹג.

 נע"וי בבנין הֻפעַל

ניקח את הפועל הֻקַם וננסה לזהות את הבניין שלו. הֻ-קַם נשמע כמו הֻפ-עַל.

גזרת נעו"י בבניין הֻפעַל תיראה כך: הֻקַם, הֻבַן, הֻשַג, הֻטַס.

 נעו"י בבניינים פִּעֵל, פֻּעַל והתפעל

גזרת נעו"י בבניינים פִּעֵל, פֻּעַל והתפעל יכולה להופיע בשתי דרכים שונות:

1.       הדרך "הרגילה" (על דרך השלמים): כלומר – פעלים בהם צורת ה"הוא בעבר" נשמעת כמו הבניין. למשל: כִּוֵן (נשמע בדיוק כמו פִּעֵל), הִתְקַיֵּם (נשמע כמו התפעל).

2.      על דרך המשקלים: צורת ה"הוא בעבר" תהיה שונה מהצליל של הבניין שלהם והם יתנהגו כך:

שורש                פִּעֵל                  פֻּעַל                  התפעל

ק-ו/י-מ              קוֹמֵם                קוֹמַם                הִתקוֹמם

ע-ו/י-ד               עוֹדֵד                 עוֹדַד                 הִתְעוֹדֵד

מ-ו/י-ט              מוֹטֵט                מוֹטַט                הִתְמוֹטֵט

נ-ו/י-פ               נוֹפֵף                 נוֹפַף                 הִתְנוֹפֵף

ע-ו/י-פ              עוֹפֵף                 עוֹפַף                 הִתְעוֹפֵף

כדי לזהות את הבניין נוכל להיעזר בדימיון של חלק מהצלילים ובזיהוי מוספיות הבניין (בהתפעל). כמו כן, כדאי לזכור את שלושת המשקלים האלו.

 איך להבדיל בין גזרות נפ"יו לנע"וי בבניין הֻפעַל

נושא נוסף חשוב בגזרה זו הינו ההבדל בין גזרות נפ"יו לנע"וי בבניין הפעיל.

בבניין הֻפעַל גזרות נפיו ונעוי נשמעות בדיוק אותו דבר. כדי שנוכל בכל זאת לזהות את השורש כראוי עלינו להעביר את הפועל לבניין הפעיל, לבחון את השורש לפי בניין הפעיל וזה יהיה השורש גם בבניין הֻפעַל.

שימו לב לשני הפעלים שבמשפטים האלו:

הזבל הֻרַד.        הבניין הֻקַם בשנות ה-50.

שני הפעלים הם כבר בצורת "הוא בעבר" וניתן לשמוע ששניהם נשמעים בבניין הֻפעַל.

הֻרַד                  הֻקַם

הֻפעַל               הֻפעל

אבל כל אחד מהם שייך לגזרה אחרת. באחד מהם חסרה לנו י/ו בתחילת השורש (נפיו) ובשני חסרה לנו ו/י באמצע השורש (נעוי). כדי להבדיל נעביר את הפעלים לבניין הפעיל, נזהה את השורש שלהם כשהם בהפעיל וניקח אותו גם לפועל שלנו:

הֻרַד --> הוֹרִיד  --> שורש י/ו-ר-ד (כי כך מתנהג הפעיל של נפיו)

הֻקַם --> הִקִים --> שורש ק-י/ו-מ (כי כך מתנהג הפעיל של נעוי)

את השורשים שמצאנו בהפעיל נעביר כמו שהם גם לפעלים שלנו.

הֻֻרַד – שורש י/ו-ר-ד.    הֻקַם – שורש ק-ו/י-מ.

בבניין הופעל פעלים מגזרות נפיו ונעוי נראים בדיוק אותו דבר, לכן נעביר אותם לצורת הפעיל. בבניין הפעיל הם נשמעים שונה לגמרי!
כך נמצא את השורש המדויק, עם י/ו באמצע (נע"וי) או בהתחלה (נפ"יו).