דמוקרטיה מתגוננת וחקיקת חירום.

החוק בישראל מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום וכך נעשה מיום הקמת המדינה ועד היום. במסגרת זאת, בעת מצב חירום רשאית הממשלה לחוקק חקיקת חירום בנושאים ספציפיים, ל-3 חודשים בלבד, ללא צורך באישור הרשות המחוקקת (הכנסת). תקנות אלו עוסקות בהגנה על שלום המדינה, בביטחון הציבור, בקיום האספקה והשירותים החיוניים בזמן חירום.

חקיקת החירום הינה חקיקה משנית של הממשלה, והיא יכולה לסתור באופן זמני חקיקה ראשית של הכנסת. מטרת חקיקת החירום הינה לזרז פעולות חיוניות ולקצר תהליכים, בלי לעבור את המנגנון הנדרש בחוק כדי לקיים פעולות אלו. גם על חקיקת החירום חלות מגבלות והיא לא יכולה לסתור את חוק יסוד: הכנסת ואת חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

על התקנות לשעת חרום מוטלות הגבלות כדי למנוע פגיעה בדמוקרטיה:

·         תוקף התקנות ל – 3 חודשים בלבד. ניתן להאריכן רק ע"י הרשות המחוקקת (הכנסת).

·         לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את סמכות הכנסת או לפגוע בסמכותה.

·         ישנם חוקים המוגנים מפני תקנות לשעת חרום והם חוקי היסוד. בחוקים אלו נאמר מפורשת שאין בכוח התקנות לשעת חרום לשנותם. חוקי היסוד: חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: חופש העיסוק.

·         בשנת 1992 נקבעו הוראות חדשות המפחיתות מכוחן של התקנות לשעת חרום. זאת כדי להגן על זכויות האדם והאזרח ועל הדמוקרטיה.