דמוקרטיה מתגוננת וחקיקת חירום.

דמוקרטיה מתגוננת

דמוקרטיה מתגוננת – זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני איומים על שיטת המשטר או על אופי המדינה

אחת הסכנות המאיימות על דמוקרטיה הינה התארגנות של קבוצה שאינה מקבלת את הדמוקרטיה ואת ערכיה, ומשתמשת בכלים שמאפשרת הדמוקרטיה כדי לפגוע ולחסל את המשטר הדמוקרטי. דוגמה לכך הינו המשטר הנאצי שהחליף את רפובליקת ויימאר הדמוקרטית ברייך השלישי.

במטרה למנוע אפשרות של חיסול הדמוקרטיה בכלים הדמוקרטיים, הדמוקרטיה המתגוננת מאמינה שבמקרים קיצוניים יש למדינה זכות לנקוט באמצעים יוצאי דופן, העלולים לעמוד בסתירה לעקרונות הדמוקרטיה וזכויות אדם, במטרה למנוע את הפגיעה בעצם קיומה של המדינה, בביטחונה או באופי הדמוקרטי שלה. במסגרת זו יוגבלו חופש הביטוי, חופש התנועה, החופש להיבחר, חופש ההתאגדות, הזכות להליך הוגן ועוד, של מי שמנסה לחתור תחתיה או לפגוע בביטחונה. הדמוקרטיה המתגוננת מאפשרת להכניס למעצר מנהלי את מי שמאיים על ביטחונה, לסגור עיתונים, לאסור על מפלגה להתמודד בבחירות ועוד.

דמוקרטיה מתגוננת בישראל

בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, מופעלים מנגנונים שונים של דמוקרטיה מתגוננת, במטרה למנוע פגיעה בביטחון המדינה או באופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית. על פי החוק, מפלגה לא תוכל להירשם לבחירות לכנסת ואדם לא יוכל להיות מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במעשיהם שלילת קיומה של המדינה, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל. בכך יש למעשה פגיעה בזכות האזרח הבסיסית להיבחר, וזאת מתוך הרצון שלא לתת לגורמים המבקשים לפגוע בעצם קיומה של המדינה או בערכיה כמדינה דמוקרטית, להיבחר לרשויות השלטון בישראל.

ביטחון ודמוקרטיה

אחד מתפקידיה הבסיסיים של המדינה הינו שמירה על ביטחון תושביה, זאת משום שללא ביטחון לא יכולות להתקיים יתר זכויות הפרט. מסיבה זו במדינת הדמוקרטיות השונות קיימות תקנות להגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה בשעת חירום, תוך הגבלת חירויות האדם והאזרח.

גם בישראל קיימות תקנות כאלו, המבקשות להבטיח את בטחונה המדינה ואזרחיה בשעת חירום. חלק מהתקנות קיימות עוד מתקופת המנדט הבריטי וחלק נקבעו מיד לאחר קום המדינה, והן תקפות גם כיום.

חקיקת חירום

החוק בישראל מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום וכך נעשה מיום הקמת המדינה ועד היום. במסגרת זאת, בעת מצב חירום רשאית הממשלה לחוקק חקיקת חירום בנושאים ספציפיים, ל-3 חודשים בלבד, ללא צורך באישור הרשות המחוקקת (הכנסת). תקנות אלו עוסקות בהגנה על שלום המדינה, בביטחון הציבור, בקיום האספקה והשירותים החיוניים בזמן חירום.

חקיקת החירום הינה חקיקה משנית של הממשלה, והיא יכולה לסתור באופן זמני חקיקה ראשית של הכנסת. מטרת חקיקת החירום הינה לזרז פעולות חיוניות ולקצר תהליכים, בלי לעבור את המנגנון הנדרש בחוק כדי לקיים פעולות אלו. גם על חקיקת החירום חלות מגבלות והיא לא יכולה לסתור את חוק יסוד: הכנסת ואת חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

על התקנות לשעת חרום מוטלות הגבלות כדי למנוע פגיעה בדמוקרטיה:

·         תוקף התקנות ל – 3 חודשים בלבד. ניתן להאריכן רק ע"י הרשות המחוקקת (הכנסת).

·         לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את סמכות הכנסת או לפגוע בסמכותה.

·         ישנם חוקים המוגנים מפני תקנות לשעת חרום והם חוקי היסוד. בחוקים אלו נאמר מפורשת שאין בכוח התקנות לשעת חרום לשנותם. חוקי היסוד: חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: חופש העיסוק.

·         בשנת 1992 נקבעו הוראות חדשות המפחיתות מכוחן של התקנות לשעת חרום. זאת כדי להגן על זכויות האדם והאזרח ועל הדמוקרטיה.

מעצר מנהלי

מעצר מנהלי הוא ביצוע מעצר מניעתי של אדם שלא הועמד לדין ולא הורשע ובלי שהואשם בביצוע עבירה מסוימת. במעצר זה יש פגיעה בערך החירות ובזכות להליך משפטי הוגן, והשימוש בו נועד כדי למנוע מהאדם אותו עוצרים לממש פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. הסמכות להחליט על מעצר מנהלי נתונה בידי שר הביטחון.

הליך המעצר מצוי בביקורת ציבורית רבה בשל הפגיעה בזכויות אדם הנובעת ממנו. בשל כך הוא הוגבל לפי חוק: רק שר הביטחון מוסמך לאשר ביצוע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך, המעצר תקף ל-6 חודשים וניתן להארכה של שר הביטחון.