עקרון שלטון החוק

חוק הינו הוראה הקובעת את הזכויות והחובות של האדם במדינה, את גבולות המותר והאסור לאזרחים ולשלטון ואת העונש על עבירה על החוק.

במדינה דמוקרטית, החוקים נחקקים על-ידי הרשות המחוקקת המייצגת את העם, והם מבטאים את הנורמות, הערכים וכללי ההתנהגות המוסכמים על רוב העם. החוקים חלים באופן שוויוני על כל האנשים במדינה – גם מבחינת התוכן שלהם (החוק לא מוציא מחובת הציות לו אנשים מסוימים) וגם מבחינת האכיפה (העובר על החוק ייענש לפי המוגדר בחוק, ללא קשר למעמדו).

במדינה הדמוקרטית קיימת מערכת חוקים אחת בלבד, והכל כפופים לה. שלטון החוק משמעו עליונות החוק והנכונות של כלל אזרחי המדינה לציית לו, לא רק מתוך החשש להיענש, אלא מתוך ההבנה שהחוק מיטיב עם העם, שומר על הסדר והביטחון במדינה ומסדיר את החיים המשותפים.

יש הבדל בין היחס של החוק לאזרח לבין היחס לשלטון: לאזרח הכול מותר, כל זמן שהחוק אינו אוסר זאת, ואילו לשלטון הכול אסור, חוץ מהדברים אותם מסמיך אותו החוק לעשות. ההבדל בין האזרח לשלטון נובע מהרצון לשמור על חירותו של האזרח ואת האפשרות לפעול כרצונו, ואילו את השלטון יש צורך להגביל כדי שלא ינצל את כוחו כדי לפגוע בתושבי המדינה או להטיל עליהם מגבלות מיותרות.