עקרון הפרדת רשויות

במדינות הדמוקרטיות קיימות שלוש רשויות שלטוניות:

·         הרשות המחוקקת -  הפרלמנט (בישראל – הכנסת), המחוקקת את החוקים המחייבים את כלל אזרחי המדינה ואת כל רשויות השלטון.

·         הרשות המבצעת – מנהלת את ענייני המדינה, את תקציב המדינה ומוציאה אל הפועל את החוקים.

·         הרשות השופטת – מפרשת את החוקים ומורה על יישומם כלפי אזרחים, גופים או רשויות השלטון.

כל אחת משלוש הרשויות מחזיקה בסמכות ייחודית ונפרדת משתי הרשויות האחרות. עוצמתן של הרשויות אינה מוחלטת, משום שמופעלות בקרה ופקוח של הרשויות השלטוניות האחרות. כדי למנוע מרשות אחת לצבור עוצמה בלתי מוגבלת או לנצל את עוצמתה כדי לפגוע בזכויות האזרחים ובעקרונות הדמוקרטיה, נוצרה מערכת של איזונים ובלמים, ובמסגרתה כל רשות בולמת ומפקחת על עוצמתן של שתי הרשויות האחרות.

עקרון הפרדת הרשויות הינו מנגנון פיקוח מוסדי (פורמלי להגבלת השלטון), מכיוון שסמכויותיהן של כל אחת משלוש הרשויות מוגדרת בחוק.