זכויות האדם והאזרח

כל אדם המצוי בהליך משפטי נחשב לחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.
הוא זכאי להליך משפטי הוגן ופומבי, שנועד להבטיח הגנה על זכויותיו, ושזכויות אלו לא ייפגעו יותר מהנחוץ על-מנת לקיים את ההליך המשפטי.
על מנת להבטיח שההליך המשפטי יהיה הוגן, ולמנוע פגיעה שרירותית בזכויות הנאשם בידי המדינה, ננקטים צעדים שונים:

•       אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט.
•       זכותו של הנאשם לדעת במה הוא מואשם כדי שיוכל להתכונן ולהתגונן מפני ההאשמה במשפטו, וכדי שלא יפליל את עצמו.
•       זכותו של הנאשם לקבל ייצוג משפטי על-ידי עורך דין. אם אין בידיו את האמצעים לשכור לעצמו עורך דין, זכותו לקבל ייצוג משפטי מטעם המדינה.
•       זכותו של הנאשם שמשפטו יתנהל בפני שופטים מקצועיים ובלתי תלויים, כדי שלא תהיה הטיה במשפטו וכדי שיזכה למשפט צדק.
•       הענישה היא בהתאם לאשמה ובהתאם למה שנקבע בחוק על אותה אשמה.
•       זכותו של האדם לערער על הפסיקה בעניינו לבית משפט בערכאה גבוהה יותר.

________________

דוגמאות לקיום זכות זו: למשל, אם חושדים שאדם מסוים ביצע פשע (כי היה לו מניע, כי הוא היה במקום ביצוע הפשע, כי הוא אמר שבא לו לבצע את הפשע או בגלל כל סיבה מחשידה אחרת) אי אפשר לעצור אותו או להעניש אותו ללא הוכחות ברורות שיוצגו בבית המשפט, עדויות, הקלטות, טביעות אצבע וכדומה. אסור להעניש אדם שביצע פשע באכזריות מרובה בעונש הגבוה מהעונש המירבי שנקבע בחוק לפשע מסוג זה. גם לפושעים הנוראיים ביותר תמיד יש אדם שמגן עליהם בבית המשפט ומנסה לשכנע את השופטים לזכות אותם או להפחית מעונשם.