שמות י"ט

תקציר

זהו אחד מהסיפורים הקלסיים בתולדות עם ישראל, העוסק במעמד הר סיני ובמתן התורה. לאחר התלאות שעברו בני ישראל במדבר ולאחר סיפור ההושעה המופלא שלהם מיד המצרים בים סוף, אין מתאים יותר מהזמן הזה כדי לכרות ברית בין ה' לעבריים, ברית שתאחד אותם תחת תורה אחת ואומה אחת. כאן לראשונה הם הופכים לעם במובנו הפורמלי והאמוני.

 

סיכום הפרק

פס' א'-ב' מספרים על הגעתם של בני ישראל אל מדבר סיני בחודש השלישי ליציאתם ממצרים (חודש סיוון). הם מקימים שם מחנה כנגד ההר (=מול הר סיני), מבלי שהם יודעים מראש שעל הר זה ממש תינתן להם תורת ה'.

פס' ג'-ו' עם הגעתם של בני ישראל למדבר סיני עולה משה להר, שם ה' קורא אליו ומורה לו לדבר אל בני ישראל ולהציע להם לקיים ברית ביניהם לבינו. ה' מזכיר לבני ישראל את התשועה הגדולה שעשה להם במצרים (המכות, היציאה, קריעת ים סוף) ואת החסות שפרש עליהם. וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה' מדמה את הדאגה לבני ישראל לדאגה של נשר לגוזליו שמעביר את הגוזלים שלו ממקום למקום בצורה בטוחה. הדבר בא לידי ביטוי בעמוד אש, ענן, בקיעת ים סוף וכו' כפי שתואר בפרק י"ד.

ה' מציע להם (נותן להם בחירה חופשית) האם לשמוע בקולו ולהיענות להצעתו לכונן ברית (דו צדדית). בברית זו התחייבות היא הדדית: בני ישראל יהיו לה' לעם נאמן המחויב ללכת בדרכיו ובתורתו, וה' יהפוך אותם לעמו הנבחר מכל העמים, לעם סגולה (נבדל/שונה לטובה) = עם קדוש.

פס' ז'-ח' משה מביא את דבר ה' אל זקני השבטים (חכמים שעמדו בראש כל שבט), והם נענים בחיוב ובפה אחד "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה" (=חזרה על מילה ההגזמה "כל"). משה שוב עולה ומביא את הסכמת העם אל ה'.

פס' ט'-ט"ו  מתארים את הסבריו של ה' באשר לאופי המעמד ולהיערכות אליו. ה' עתיד להתגלות מראש ההר בעב (בעובי, או- מילה נרדפת לענן) הענן. 

להחלטה זו יש שתי סיבות: 

בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם

האחת, להיחשף בהתגלות גם בפני העם (שדברי ה' לא יעברו לעם רק באמצעות הנביא, "מתווך", אלא שהעם יתרשם מה' גם בחוויה עצמית ישירה מה ה' אומר למשה). השנייה, להבטיח את אמונת העם השלמה במשה (כשם שקריעת ים סוף נועדה שהעם יפחד מה' וממשה). 

ה' גם מוסר למשה הוראות מוקפדות על האופן שבו יש להיערך למעמד הברית, כלומר התנהגויות הטהרה הנדרשות והקפדה על קדושה: על העם להיות מוכן בעוד שלושה ימים כשבגדיו מכובסים (מטאפורה לתהליך התנקות) ושהגברים לא קיימו יחסי מין עם נשותיהן בימים אלה (פרישה מחומריות). בנוסף חל איסור חמור להתקרב להר ולגעת בו פיזית. דינו של מפר האיסור, גם אם יגע בקצה ההר בלבד, הוא מוות. את הוצאתו להורג יש לבצע בסקילה או בירייה (השלכה) של חץ/אבן מרחוק, כדי שאנשים לא ירדפו אחריו להר וימותו אף הם. כך גם לבהמה אסור להתקרב להר, ויש להרוג אותה אם תיגע בו. האנשים יורשו לגעת בהר רק לאחר "משוך היובל", כלומר התקיעה בשופר שתבשר את סיום המעמד המקודש ההר יאבד מקדושתו ויהפוך לאתר רגיל שניתן לטייל בו.

__________________________

ממשיכים לחפור:

במסורת היהודית לא ידוע היכן הוא הר סיני ולא היכן קבור משה. יש  טוענים כי הסיבה לכך כדי שהמקומות האלו לא יהפכו למקומות פולחן. (כפי שקורה לא אחת בקברי צדיקים).

__________________________

פס' ט"ז-כ' - שלושה ימים לאחר שהנחה משה את בני ישראל ונערך איתם למעמד הר סיני, עולה הבוקר ואיתו נשמעים ונראים קולות וברקים, ענן כבד על ראש ההר וקול שופר חזק מכל עבר. כלומר "ההתגלות" של ה' באה לידי ביטוי ב"התרגשות" הפיזית של עולם הטבע. עוצמת הקולות והמראות גרמה לחרדה בקרב בני ישראל. 

משה מכנס את כל האנשים מן המחנה לבסיס ההר (תוך שמירה על הגבולות). ה' מתגלה לעם באש הגורמת לכל ההר להתכסות בעשן עד שההר נחרד בעצמו. במהלך תקיעת השופר המתגברת דיבר משה אל ה', וזה ענה לו בקול לאוזני העם כולו.

פס' כ'-כ"ה מלמדים על ירידת ה' אל ראש ההר כדי לפגוש שם את משה. במפגש מבקש ה' ממשה להנחות שוב את העם ואת הכוהנים (שעמדו בשורה הראשונה לפני ההר) שלא לגעת בהר, דבר שיגרום למוות רב. משה לא מבין את דרישת ה', מכיוון שכבר הנחה את העם בנושא. ככל הנראה, מרוב פליאה על מה שקרה בהר ובסביבתו, היו סקרנים שיכלול נסות לעלות אליו, והיה צורך להזהירם שוב. ה' שולח את משה ומתיר לאהרון לעלות איתו עד נקודה מסוימת בהר. משה מזהיר שוב את העם.

במהלך הפרק משה עולה ויורד כמה פעמים. המילים עלה/ירד הן מילים מנחות והן מדגישות את תפקיד הנביא - לתווך בין ה' לבין העם.



פותרים את זה יחד:

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 4 סעיפים א-ג

צריכים קצת עזרה?

בסעיף א2 יש להסביר מה המטרה של כל ההכנות המרובות. איזה אירוע גדול/חשוב עומד להתרחש ולכן צריך להתכונן אליו.
בסעיף ב' שימו לב שאין לחזור על אותם דברים בסעיף 1 וסעיף 2. יש למצוא בסעיף 1 משהו נוסף מעבר למה שכתוב בסעיף ב2.
בסעיף ג'1 כאשר נדרשים להציג "קושי" יש להציג מה הבעיה במה שרשום בטקסט. מה לא הגיוני/מסתדר לנו עם מידע אחר שיש לנו/שכתוב במקום אחר.

רושמים במחברת:
מילים חשובות: כנגד ההר (=מול הר סיני), עם סגולה (נבדל/שונה לטובה) = עם קדוש.

זקני העם/השבטים (חכמים שעמדו בראש כל שבט), עב (בעובי) הענן. 

ירייה (השלכה) , משוך היובל (תקיעה בשופר)

 

 


מונחים חשובים: דימוי/מטאפורה,  בחירה חופשית, ברית (דו צדדית), חזרה , הגזמה 

מילים מנחות , תפקיד הנביא