ניתוח השיר

בסך-הכל שני בתים, שמונה שורות, ואיזה מגוון של רגשות מורכבים שמעוצבים באמצעות עושר של תמונות מטאפוריות, מה שמאחד אותן תמונות, אותה לשון ציורית, הוא מוטיב המים בגלגוליו השונים (ראו סימונים בשיר).

לניתוח מעמיק לחצו על כל בית בנפרד - 


פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!