ישנה בחיק ילדות - סיכומים מלאים
הבית השני
הֲלָעַד יְמֵי הַשַּחֲרוּת? קוּמִי צְאִי, / רְאִי מַלְאֲכֵי שֵיבָה בְּמוּסָר שִחֲרוּ
הקריאה להתעוררות בבית הראשון ממשיכה גם בבית השני - האם נראה לך, שתקופת העלומים, השחרות, שיער שחור ושחר החיים תימשך לעד? תקופת הילדות והנעורים, המסמלת את ההשתקעות בהבלי העולם הזה הולכת ונגמרת, ולכן נשמתו של האדם צריכה להכשיר את עצמה לקראת יעודה האמיתי, שהוא - חיי העולם הבא.
אחרי השאלה הרטורית המשורר מזרז את נשמתו: "קומי צאי".
כאן ניתן להבחין כבר בפועל שהוא ציווי: מכאן ואילך ממשיך השיר בפעלי ציווי רבים גם בבתים הבאים: קומי, צאי, ראי, התנערי, דאי, הֲיִי מרדפת. פעלים אלה מדגישים את השלבים השונים, בסדר עולה ומתגבר החל מחוסר הפעילות של מצב ה-"שינה" בתחילת השיר.
סוגר הבית: "ראי מלאכי שיבה במוסר שיחרו" - "מלאכי שיבה", אלה הם שליחי הזקנה, שערות השיבה, שמגיעים וכאילו מטיפים מוסר לאדם, שער השיבה הוא "תזכורת". אדם בגיל זה כבר צריך לדעת מהי המטרה האמיתית של החיים. החיים בעולם הזה הם רק מעין "פרוזדור" לעולם הבא, כך לפי השקפת העולם הדתית-היהודית של השיר.