חיזו בטטה - ניתוח הסיפור

המחבר מספר לנו על משפחה שחיה בקו העוני, ללא אב שידוע עליו ועל אם שמפרנסת בקושי רב - עד לרגע בו מאבדת את עבודתה וגם הכנסה זו אובדת. האם מתמודדת עם קשיי הקיום ללא טענות  -  ביושר,  בכבוד ובגאווה.  היא מכלה את ימיה כעובדת ניקיון בסניף המקומי של קופת חולים,  עבודה שסידרה לה ב"פרוטקציה" שכנה קרובה.

האם עובדת קשה מאוד כדי להוכיח את עצמה בעבודה - כה קשה עד שהיא גם מגייסת את בניה לעזור לה ברגעים שהיא צריכה להיות  "מושלמת" מול הגורם המאיים שהיא המפקחת המפחידה את שני הבנים. 

המפקחת מייצגת מעמד חברתי גבוה יותר, שממנו חוששת האם. מול העולם של משפחה ענייה זו, החיה בצמצום  ושוקדת לאורך כל הדרך לחסוך בכל  - בבגדים,  באוכל... -  שוכן עולם אחר,  עולם שבע -  עולם של  "סקייטבורד",  של  "עוף עם גבינה"  ושל  "חצר עם פרגולה כזאת מעץ".  זהו עולמם של בני המעמד הבורגני הנהנים ממנעמי החיים ומפינוקים. שמעון, אחיו הצעיר של המספר,  צופה על מנעמים אלה בעיניים פקוחות,  כרוצה לומר לאחיו:  "תראה איך אנחנו חיים,  ואיך הם חיים..."  

עולמה של המשפחה הוא צנוע, מטעמים כלכליים וגם ערכיים, כיאה לאופי הסגפני והקשוח של האם. אדוארד, המספר, מתעלם ממה שלעולם יש להציע, וממה שיש לסביבה, אבל שמעון הצעיר יותר לא מקבל את דעתו. רק לשדרוג אחד הם זוכים והוא הנסיעה במונית ספיישל לחתונות. רק שם בעצם הם זוכים בחיים אחרים, רואים עולם אחר ויוצאים מכתלי הבית והשכונה שאותה הם מכירים.  

כשהאם מפוטרת מעבודתה, גם המצב הכלכלי של המשפחה מדרדר ולצד זה גם מצבה הנפשי של האם הולך ומחמיר. האם, שהיתה רגילה לפרנס בכבוד את המשפחה, נדחקת אל מתחת קו העוני, ולמעשה היא עול על החברה מאחר ותקבל קצבה קטנה שתפרנס אותה. 

לצערה, כובד הלחץ של הפרנסה לה ולילדים מתיש אותה והיא מגיעה להתמוטטות שסופה בנסיון ההתאבדות בפרדס. המדינה, שממילא היא חששה להיות עליה כעול, לא תומכת גם פה, ולילדיה נשלח חשבון האמבולנס שפינה אותה, וזאת למרות המידע על מצבה. 

זוהי ביקורת על התעלמות הממסד והמדינה ממצבם של חלשים, על הבירוקרטיה והעובדה שאנשים רבים מתחת לקו העוני לא מקבלים את העזרה לה הם צריכים. זו ביקורת על החברה שלנו ככזו שמדירה אנשים מוחלשים ולא אוספת אותם אל חירה ומתעלמת מהקושי שלהם. אפשר גם לומר שיש כאן ביקורת על המדינה שהפקירה עולים חדשים לחיות את חייהם ללא תמיכה מספקת.