ניתוח היצירה

לגיבור הטרגי בכל מחזה ישנם חמש תכונות עיקריות המובילות אותו לקטסטרופה -

1. הגיבור הטרגי מייצג את האנושות כולה, למרות שהוא שונה ממנה:

 הגיבור הטרגי מייצג משהו מסוים שהוא יסודי אצל האדם. המשהו היסודי הזה נמצא אצל כל האנושות, ולכן הגיבור מייצג את האנושות כולה. אולם הגיבור הטרגי שונה מהאנושות כולה כי הוא רואה דברים שאחרים רואים אך לא מבחינים בהם.

 דוגמה-

 אנטיגונה יוצאת נגד החוק של המלך. לדעתה, הוא לא הומאני (אנושי). בכך היא מייצגת את האנושות כולה.

 קריאון חושב חשיבה פוליטית והוא חושב שחובה להישמע למנהיג. בכך הוא מייצג אנושות.

2. הגיבור הטרגי נעלה, דמות נשגבת (הכי טובה), מכל העם:

 הגיבור הטרגי אומנם מייצג את האנושות, אבל הוא לא בן שכבה בינונית, אלא הוא חייבת להיות משכבה נשגב (מלך, בן מלך, או שייך למלוכה). רק אנשים כאלו, יכולים לפתח גדולה נפשית רוחנית.

 לדוגמה-

 אנטיגונה היא בת מלך (ביתו של אדיפוס), והיא בעלת גדולה נפשית , ומבינה שאם היא לא תיאבק, אחיה האהוב פוליניקס לא ייקבר.

 קריאון הוא המלך והגדולה הנפשית שלו היא לשלוט בעם כדי שיהיה סדר. אבל הוא טועה ונגרר להיות טירן (שליט עריץ- דיקטטורה), והוא אומר "העם שייך לי", ובכך הוא גורם לעם לשנוא אותו.

3. הגיבור הטרגי, בעל תכונות קיצוניות: 

 התכונות הקיצוניות, יכולות להיות: אומץ לב, אצילות, מרדנות, עקשנות, אהבת יתר. הגיבור הטרגי מוכן להיאבק למען הערכים, הוא מוכן להסתכן עד מוות והוא נאבק בעקשנות במטרה. בגלל זה הוא מואשם בחטא ההיבריס- הגאווה. מצד אחד, הגיבור הטרגי מתפאר בחטא ההיבריס, אבל מצד שני הוא גורם לחיסולו. (כמו חרב פיפיות חרב בעלת להבים משני הצדדים, כמו נקמה).

 קריאון חוטא בחטא ההיבריס, הוא קודם כל מחוקק חוק שהוא צו המלך והוא המעשה המביש, והוא מחוקק חוק ומעמיד את עצמו בדרגת אלים (כי הוא מחוקק חוק שהוא בניגוד לחוק האלים). חטא הגאווה מונע מקריאון להתגמש, להיות רגיש (לבן שלו, לעם ולרחשי- רחש- העם). חטא הגאווה גורם לקריאון להפוך לטירן- עריץ, ולא להתגמש למען בנו, העם ואנטיגונה, ואפילו את טרסיאס הוא מאשים בלקיחת שוחד.

 אנטיגונה, אנטיגונה בעלת תכונה קיצונית, היא מורדת אבל היא גם עקשנית. גם היא חוטאת בחטא ההיבריס הגאווה כשהיא יורדת למערה, היא משווה את עצמה לאלה ניואבה, המקהלה מזהירה את אנטיגונה מחטא הגאווה, אבל אנטיגונה כבר לא שומעת. המעשה המביש של אנטיגונה, נובע מתוך גאוותה שהיא שומרת על חוקי האלים. [אנטיגונה בעלת היבריס, שומרת את חוקי האלים ולכן עושה מעשה מביש= יוצאת נגד חוקי המלך בזה שהיא קוברת את אחיה פוליניקס. כשהיא הולכת אל מותה, היא מרשה לעצמה להשוות את מצבה ועצמה לאלה ניובה].

4. הגיבור הטרגי הוא הדמות הסובלת ביצירה:

 האם אנטיגונה סובלת? כן מעצם העניין שאחיה לא נקבר, אחר כך היא סובל שהיא מרימה את נס המרד במלך.

 ע"פ קביעה זו, תמיד צריך לשאול: מי הדמות הסובלת ביותר במחזה, ומכאן מי היא הדמות הטרגית? (זהו הסבל)

 במחזה אנטיגונה, הסבל נובע מהמעשה המביש. גם קריאון גם אנטיגונה וגם היימון סובלים מהמעשה המביש, ובכל זאת רק אנטיגונה וקריאון הם הגיבורים הטרגיים, כי אנטיגונה סובלת שלא קוברים את אחיה, והיא טוענת שהסל שלה כל כך גדול ומשווה את הסבל של מות אחיה כי יותר חשוב ממות בן ובעל.

 קריאון גם הוא סובל בגלל שהעם מתנגד לו, ההתנגדות של אנטיגונה, ההתנגדות של בנו היימון (הקונפליקט בין אבא לבן), ההתנגדות של טרסיאס (קונפליקט בין הכהונה למלוכה).

5. הגיבור הטרגי מודע למאבקו:

הגיבור הטרגי מודע לסבל ומודע לכך שהוא נאבק אבל הוא לא מצליח להתפשר וע"י כך הוא נחשף לפגיעה של גורלו. מעשיו של האדם מכתיבים את גורלו.