מבוא ויסודות הטרגדיה

קתרסיס הוא מאפיין של הטרגדיה והוא מתייחס לאפקט המשחרר שיש בצפייה במחזה שבו הסדר הנכון מנצח.

במקור זהו מונח רפואי, מעין ניקוי הקיבה מרעלים. על האדם לשאוף לשביל הזהב בין הרגשות השונים, ומצב הנפש האידיאלי הוא מצב מתון ומאוזן, המאפשר חשיבה צלולה. באמצעות האומנות יכול הצופה לחוות את הפחד והחמלה (שהם רגשות עזים) באופן בטוח יחסית ולפרוק אותם ללא פגע.

קתרסיס עשוי להיות גם תהליך של הפקת לקח מוסרי: הטרגדיה מעוררת בצופה פחד וחמלה נוכח גורל הגיבור הטרגי. רגשות אלה משמשים לו אות אזהרה שלא להתגרות באופן דומה בגורל, ומתוך כך הוא ממרק את נפשו מתשוקות מזיקות.

אחרים פירשו את הקתרסיס כתחושת הנאה של הצופה, הנובעת מן ההכרה בניצחון הרוח, אישור של ערכים מקודשים, של גיבור הטרגדיה למרות אסונו. ואולי מהיבט פסיכולוגי הקתרסיס הוא תהליך של פורקן פיזי-נפשי, הטרגדיה גורמת לצופה לחוות מצוקות רגשיות ממקור בלתי מודע, דחפים ויצרים אסורים, שבאמצעות הצפיה במחזה אנו כאילו משתחררים מהם.