קורס בתורת החשמל מאת יוסי יאשי

(Discharging a coil via a resistor)

בשונה מקבל, הסליל אינו מסוגל לאגור את "הזרם" שבו לאחר פתיחת המתג. אנרגיה זו מתבזבזת מיד דרך האוויר והופכת לאנרגיה אלקטרומגנטית. אם נאפשר לסליל להתפרק באמצעות מעגל חשמלי דרך נגד, נאמר שדרך הנגד יעבור זרם שילך ויקטן עד לאפס אמפר. בדומה למים הזורמים מצינור אחרי סגירת הברז.

נתבונן במעגל המשלב טעינה ופריקה של סליל בזרם ישר, המתואר באיור 9.20:

איור 9.20

כאשר המתג במצב 1 - מתקבל מעגל לטעינת סליל (איור 9.21)

איור 9.21

אחרי 5 קבועי זמן טעינה הסליל ייטען לזרם המרבי, נחשב את קבוע הזמן הזה:

נעביר את המתג למצב 2 ויתקבל מעגל לפריקת הסליל (איור 9.22)

איור 9.22 

הסליל "דוחף" את הזרם במעגל באותו כיוון שהוא נטען בו ולכן מגמת הזרם היא נגד כיוון השעון. קוטביות המתח על הסליל, כתוצאה מכך, מתהפכת.

ברגע העברת המתג למצב 2, הזרם בסליל מרבי (כי הסליל טעון למלוא הזרם), אך עצמה זו הולכת ויורדת עד שהיא מתאפסת. אפשר לראות שהמתח על הסליל שווה למתח על הנגד, לכן ברגע העברת המפסק המתח על הנגד (והסליל) מרבי כי הזרם מרבי, אך עם סיום הפריקה המתח על הנגד (והסליל) יורד לאפס כי הזרם במעגל מתאפס.

הסליל מסיים את פריקתו כעבור 5 פרקי קבועי זמן פריקה. את קבוע זמן הפריקה נחשב כך:

אפשר לתאר את השתנות המתח והזרם דרך הסליל במשך פריקתו באמצעות הגרפים שבאיור 9.23. 

איור 9.23

•   הקודם                                                                                                                             
• המשך