צורת הבינוני

בעברית פועל בזמן הווה יכול לתפקד גם כפועל אך לעיתים הוא יכול להיות שם תואר או שם עצם – תלוי בהקשר של המשפט. משום כך, קוראים לצורה זו צורת בינוני כי היא נמצאת בעמדת ביניים בין הפועל לבין השם (עצם או תואר).

כיצד נקבע מה חלק הדיבור של צורת הבינוני במשפט נתון?

1.     נבדוק אם צורת הבינוני היא פועל בהווה על ידי שינוי זמן המשפט. אם ניתן לשנות את צורת הבינוני לעבר והמשפט נשאר הגיוני – מדובר בפועל בהווה.

2.     נבדוק אם צורת הבינוני היא שם תואר. בעברית שם תואר מתאר שם עצם ומגיע אחריו. אם לפני צורת הבינוני יש שם עצם וצורת הבינוני מתארת אותו – מדובר בשם תואר.

3.     נבדוק אם צורת הבינוני היא שם עצם. על דרך השלילה – אם זה לא פועל בהווה ולא שם תואר – מדובר בשם עצם. בנוסף, יש לבדוק האם צורת הבינוני עומדת בפני עצמה ואפשר להוסיף לה את ה"א הידיעה וכינוי שייכות.

משקלי הבינוני הם משקלים שניתן לשייך אותם לבניין מסוים. הם יכולים לציין בעל מקצוע, בעל תפקיד, בעל תכונה או שם תואר.

·        בניין פָּעַל – המשקלים: קוֹטֵל (סוֹפֵר), קָטֵל (רָעֵב), קָטוּל (שָבוּר).

·        בניין נִפְעַל – משקל נִקְטָל (נִפְלָא, נָבוֹן)

·        בניין הִפְעִיל – משקל מַקְטִיל (מַנְהִיג)

·        בניין הֻפְעַל – משקל מֻקְטָל (מֻשְלָם)

·        בניין פִּעֵל – משקל מְקַטֵּל (מְאַלֵּף)

·        בניין פֻּעַל – משקל מְקֻטָּל (מְבֻגָר)

·        בניין הִתְפַּעֵל – משקל מִתְקַטֵּל (מִתְאַגְרֵף)

זכרו: על מנת לקבוע את המשקל יש להעביר את צורת הבינוני לצורת היסוד: זכר-יחיד. לדוגמה, המשקל של צורת הבינוני: מִתְלַמְּדִים הוא מִתְקַטֵּל (לפי צורת היחיד: מִתְלַמֵּד).

שימו לב:

הדרישות בבחינת הבגרות הן זיהוי צורת הבינוני, שיוך צורת הבינוני לבניין המתאים לה, קביעת חלק הדיבור בהקשרה במשפט או שילוב צורת הבינוני במשפט כך שחלק הדיבור שלה יהיה פועל בהווה, שם תואר או שם עצם.