פעלים הם מילים שניתן להטותן לפי גופים ולפי זמנים.

    פֹּעַל = פג"ז : פועל, גוף, זמן  

כל הפעלים בעברית בנויים מאותיות שורש (בדרך כלל שלוש) המעניקות להם את המשמעות הבסיסית, ומתבנית המעניקה להם את משמעותן הספציפית.

למשל:  

השורש כ-ת-ב מסמן משהו שקשור לכתיבה

המוספיות המצטרפות אל השורש יוצרות את המשמעות הספציפית של הפועל-אלו צורני הנטייה ותפקידם בפועל לציין זמן, גוף,מין.

כּוֹתֵב, נִכְתַּב, הִכְתִּיבוּ, תִּתְכַּתֵּבְנָה

מקובל לכנות את אותיות השורש באמצעות שלוש האותיות פ' ע' ל' היוצרות את המילה "פּׁעַ ל".


ש מ ר
ש מ ר
פ' הפועל
(פה"פ)
ע' הפועל
(עה"פ)
ל' הפועל
(לה"פ)

משלוש אותיות ניתן להרכיב פעלים רבים בעלי משמעות מגוונת. 

לדוגמא:

ש.מ.ר

שָמַרְתִּי , יִשָּמֵר , נִשְמַרְנוּ , מְשֻמֶרֶת

ראינו שהשורש מופיע בפעלים שונים, בזמנים שונים  ובגופים שונים.

כדי לזהות את השורש מטים את הפועל בזמנים אחרים ובודקים מהן האותיות שנשארות לאורך כל הנטייה.

פרט לאותיות השורש , מופיעות בפועל אותיות נוספות. הן נקראות מוספיות.

מוספיות= האותיות המצטרפות לשורש ויוצרות את התבנית


ת ח י ל י ו ת

מוספיות המופיעות לפני השורש

אתלבש

הֻלבש

ת וׁכ י ו ת

מוספיות המופיעות בין אותיות השורש

שוֹמר

הזמין

ס ו פ י ו ת

מוספיות המופיעות אחרי אותיות השורש

שמרוּ

לבשנָה

יש מוספיות הקשורות לזמנים של הפועל , ויש מוספיות הקשורות לגופים . גם הניקוד נחשב מוספיות.

מוספיות זמן

בימינו משתמשים בעברית בשלושה זמנים –  עבר, הווה (נקרא גם בינוני), עתיד. המשתייכים לדרך החיווי. (מציינים עובדה). נוסף על דרך החיווי משתמשים בשתי דרכים נוספות:  ציווי, שם פועל. הזמן בא לידי ביטוי בפועל בצורת המוספיות.


המוספיות בעבר (צורני הנטייה)

אני

אתה

את

הוא

היא

שמרתִי

שמרתָ

שמרתְ

שמר

שמרָה

אנחנו

אתם

אתן

הם

הן

שמרנוּ

שמרתֶם

שמרתֶן

שמרוּ

שמרוּ

כפי שבוודאי שמתם לב, רק בנסתר (הוא) אין מוספית סופית, ולכן משמשת צורת נסתר עבר כמילת פתיחה בחלק מן המילונים.
----------------------------------------------------------------------------------


המוספיות בהווה (צורני הנטייה)
אני אנחנו
אתה שומֵר אתם שומְרִים
הוא הם
אני אנחנו
 את  שומֶרֶת    אתן  שומְרוֹת
היא הן
----------------------------------------------------------------------------------

כפי שראינו בזמן הווה לפועל ארבע צורות בלבד.

לציון הגופים בהווה מקובל להשתמש במילים : "יחיד" , "יחידה", "רבים" ו"רבות".



המוספיות בעתיד - צורני הנטייה לציון זמן, גוף, מין

אני

אתה

את

הוא

היא

אֲסַפֵּר

תְּסַפֵּר

תְּסַפְּרִי

יְסַפֵּר

תְּסַפֵּר

אנחנו

אתם

אתן

הם

הן

נְסַפֵּר

תְסַפְּרוּ

תְּסַפֵּרְנָה

יְסַפְּרוּ

תְּסַפֵּרְנָה


כפי שניתן לראות, בעתיד יש תחיליות בכל הגופים. בגופים אחדים יש גם סופיות.

לתחיליות של העתיד נוהגים לקרוא אותיות אית"ן (= א, י, ת, ן) לסופיות יונ"ה.

----------------------------------------------------------------------------------


המוספיות בציווי (צורני הנטייה)

בציווי מציין הפועל הוראה או פקודה, ולכן יופיע בגוף שני בלבד.

סַפֵּר

סַפְּרִי

סַפְּרוּ

סַפֵּרְנָה

 כפי שבוודאי הבחנתם, צורות הציווי נגזרות מן העתיד. הן מקבלות את סיומות העתיד (יונ"ה), אך לא את תחיליות אית"ן.

שינוי אחרון: יום רביעי, 28 פברואר 2024, 4:00 PM