מהי קרימינולוגיה?

מבוא לקרימינולוגיה-

העבריינות היא חלק מהוויה האנושית, היא קיימת משחר ההיסטוריה ועד ימינו ככל שהחברה מתפתחת, שכיחותה של העבריינות עולה.

העבירה היא מעשה, ניסיון או השתמטות מעשיית מעשה, שנענשים עליהם על פי חוק. ככל שחברה מתפתחת יש התרחקות בין פרט אחד לשני ולכן יש צורך במערכת חוקים. עפ"י הובס– בני אדם שואפים למקסימום בטחון והנאה ומינימום פגיעות ולכן פרטים בחברה מוכנים לוותר על דרגות החופש שלהם במטרה שלא יפגעו על ידי אחרים. 

מקצוע הקרימינולוגיה כולל בתוכו גם את מקצועות הביולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומשפט. לקרימינולוגיה אין מסגרת התייחסות עצמית, על הקרימינולוג להיעזר בתחומים אחרים לצורך החקירה.

ההתנהגות העבריינית הינה למעשה סוג של סטייה, ומכוון שאין הבדל מהותי בין נורמות של החוק הפלילי לנורמות חברתיות ניתן להתייחס לעבריינות כאל סטייה חברתית ולחקור אותה ככזאת.

סטייה חברתית היא בעיה חברתית, המטרה האידיאלית היא למצוא דרכים להילחם ולמגר תופעה זו. כאשר מגדירים אדם כסוטה אנו מתייגים אותו מבחינה מוסרית ומטביעים בו סטיגמה של שיפוט ערכי.

דירקהיים טוען כי "כל מקור לסולדריות חברתית הוא מוסרי", ככל שהסולידריות החברתית תהא חזקה יותר, מוסריותה של החברה תהיה איתנה יותר. הסוטים פוגעים בשלמות החברה ובאינטרסים שלה. לכן יש לדאוג שהיחידים יסתגלו למערכת הערכית והנורמטיבית של החברה. ההסכמה החברתית היא שצריכה לכוון את האדם ולא האינטרס האישי. על החברה לדאוג לתנאים שיאפשרו לפרט להסתגל בחברה. התרופה לאנומיה היא סולדריות חברתית.

בעלי תיאורית הקונפליקט החברתי (ובעיקרה מרקס, זימל וקוזר) דוחים את טענותיו של דירקהיים בטענתם כי מסורת ושמרנות מביאות לניוון ומשרתות רק את הרודן, הסטייה לא רק שהיא רצויה אלא הכרחית להתפתחות ההיסטוריה.

יחסיות הסטייה: סטייה חברתית שונה בזמן ובמקום. קיימות סטיות שאסורות כיום והיו מותרות בזמן ובמקום אחר (גילוי עריות בקרב הפרעונים). דוגמא טובה לכך ניתן לראות בהתאבדות אשר במקומות מסויימים תחשב לשלילית (עקב דכאון) ובמקומות אחרים תחשב לנורמלית ואף מקודשת (סמוראים, מגיני המצדה). דוגמא נוספת ניתן לראות בקרב הנוודים אשר נחשבים לסוטים, אך לפני מאות שנים באירופה יכלו להצטרף למנזרים ולהחשב כלא סוטים ואף קדושים.

קאנט גיבש את "הצו הקטגורי"-  על כל אחד לפעול בצורה כזו שהתנהגותו תהיה התנהגות כלל אוניברסלית, אולם לכל אחד תפיסה אחרת לגבי התנהגות זו ומכאן יחסיות הסטייה.

מתוך "הספר הלבן"- תיאוריות בקרימינולוגיה- רהב, שוהם ואדד