החברה הישראלית – השסע הלאומי

שסע = קרע, חתך.

שסעים בחברה הינם קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למחנות שונים. החברה המפוצלת לקבוצות שונות, שיש ביניהם ניגודים, בין הקבוצות מתקיים מתח, קיטוב, מחלוקות. מתחים אלה מקשים על הגיבוש החברתי ופוגעים בלכידות החברתית במדינה.

בישראל קיימים חמישה שסעים המבליטים את החיכוך והפערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה:

• שסע לאומי: בין הרוב היהודי למיעוט הערבי במדינת ישראל.
• שסע דתי: בין יהודים דתיים לבין יהודים חילוניים, לגבי אופייה של המדינה היהודית בישראל.
• שסע אידיאולוגי פוליטי: בין הימין והשמאל בנושאי חוץ ובטחון.
• שסע מעמדי חברתי כלכלי: בין עשירים לעניים, בין תושבי ישובים מבוססים לבין תושבי עיירות פיתוח.
• שסע עדתי: בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחיים יוצאי אסיה ואפריקה.

הצדדים בשסע:

השסע הלאומי הוא המתח בין אזרחי ישראל היהודיים מצד אחד לאזרחי ישראל הערבים מצד שני. שסע זה נובע מסיבות היסטוריות, דתיות, חברתיות ופוליטיות.

אתגר החיים המשותפים לאור השסע

הסכסוך היהודי-ערבי והסכסוך הישראלי-פלסטיני משפיעים על ערביי ישראל בשל השתייכותם לישראל כאזרחיה מצד אחד, והשתייכותם ללאום הפלסטיני וזהותם הערבית. בנוסף לכך משפיעה זהותה של ישראל כמדינת לאום יהודית על הערבים החיים בתוכה כמיעוט. גם השיוך שלהם לדת המוסלמית למול הדת היהודית השלטת במדינה, והמתח והחשש ההדדי בין היהודים לערבים בישראל, הם הגורמים לשסע הלאומי.

יש הסבורים שסכסוך זה אינו בר פתרון ולכן צריך בעיקר להוריד את הרמה שלו ולנהל אותו בצורה שתצמצם את פגיעתו במרקם היחסים בין שני הצדדים. לעומת זאת יש הסבורים שבשסע הלאומי בישראל אפשר להגיע לפתרונות באמצעות היענות סבירה והוגנת לצרכים ולדרישות של הקבוצות השונות, ובעיקר לצרכי הערבים בשל היותם המיעוט.

האפשרויות להסכמות, פשרות וצמצום המחלוקות

1. חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת האחר במדינה יהודית ודמוקרטית.
2. הקפדה על חירויות הפרט והרחבה של זכויות קבוצה (זכויות תרבותיות) וזכויות חברתיות מסוימות של המיעוט הערבי בישראל, במטרה לצמצם את הפערים החברתיים המשפיעים ועל השסע.
3. קידום ייצוג הולם של הערבים בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות.
4. מדיניות של העדפה מתקנת לערבים אזרחי המדינה בהשקעות, בתקציבים, בחינוך ותרבות, בחיים הפוליטיים ובמשרות ממלכתיות. מדיניות זו נהוגה בישראל בכמה תחומי חיים, ויש שיפור בשנים האחרונות בהשקעות ובסיוע הממשלתי ברשויות המקומיות הערביות.
5. שיטת בחירות יחסיות המאפשרת מתן ייצוג פוליטי לקבוצות השונות בחברה, ובתוכן גם אזרחי ישראל הערבים.