תרגול שאלת בגרות

שאלות

1. הסבר מהי שירה לירית. הדגם את דבריך על פי השיר.
   
2. הסבר את הזיקה (הקשר) בין הכותרת לשיר ותוכנו.
   
3. בחר בשיר המתאפיין באווירה פאסימית. הסבר והדגם שלושה אמצעים אומנותיים המעצבים אווירה זו.
   
4. בחר בשיר המתאר אירוע קשה בחיי הפרט או העם או המבטא מצב של התלבטות. הסבר כיצד מוצג אירוע זה בשיר.

תשובה לשאלה 1:

טיעון מרכזי: 

השירה "הלירית" הינה שירה המעמידה את רגש הדובר במרכזה. שירה זו כתובה בדר"כ בנימה אישית, בגוף ראשון, גדושה בלשון ציורית (שתפקידה להמחיש רגש), מנציחה רגע מסוים והופכת אותו לנחלת הכלל.

בשיר זה מתייחס הדובר לחוויה האישית שלו בעזיבת בית המדרש. הפרידה מהשכינה כרוכה הייתה בכאב עמוק ובקונפליקט פנימי חזק ביותר . הדובר נותן דגש על הקושי הרגשי בעזיבה. מתאר את מצבו הנפשי במהלך ההתנתקות מהשכינה ואת היחסים המורכבים בינו לבינה.

נקודות לפיתוח:

• התייחסות לקונפליקט הפנימי וביטויו בכל בית.
  
• הדגמת האנשות המתייחסות לשכינה
  
• שימוש במוטיב הלב ומשמעותו בכל דוגמא (ביחס לדובר ולשכינה)
  
• מוטיב הבדידות המוכיח את מצבו הנפשי הקשה ומצבה הנפשי של השכינה 
  
• מוטיב הדמעה העוטף את תהליך הפרידה בעצב רב, 
  
• דגש על הבית האחרון המסכם את רגשותיו בדיעבד.
  
• התייחסות לתשתית המקראית המדגישה את התוקף של המצוקה והמחיר הנלווה לנטישה.

טיפים

1. אין להתייחס בשיר הזה ובכלל אך ורק לטקסט (להעתיק אותו). ההתייחסות לטקסט תהיה תמיד בהקשר של שימוש באמצעי אומנותי ומשמעותו. גם במקרים בהם המילים מסבירות את עצמן (כמו אצל ביאליק), אין להסתפק בתוכן בלבד.
   
2. ההדגמות יינתנו על פי סדר הופעתן בשיר בציון הבית ממנו נלקחה ההדגמה.
   
3. בשיר זה יש שלושה טיעונים מרכזיים: תהליך הניתוק מהשכינה, יחסי הכוחות בין הדובר לשכינה, והביטוי והתמורות שמטאפורת "הציפור והגוזל" מקבלות בכל בית. השתדלו לא לערבב בין הטיעונים ו"לקפוץ" מטיעון לטיעון. מצו כל טיעון בנפרד. אם הינכם זקוקים לשלושתם בהקשר אחד, ציינו את הטיעון ומשמעותו לפני ההדגמה.
   לדוגמה: המטאפורה של "הציפור והגוזל" ממחישה את היחסים ההדוקים בין הדובר לשכינה. יחסי אם ובנה כפי שבאים לידי ביטוי בבית ב'. יחסים אלה נרמזים גם על ידי הקונוטציה המקראית לפרשת העקידה בבית זה על ידי המילים :"חרדה עלי, על בנה ,על יחידה". משמעות הדבר שאם משהו מהם (הדובר או השכינה) ינטוש את האחר, הוא יביא לאבדון האחר. המשמעות הסמלית היא: או שחיי הדובר יאבדו (מבחינה נפשית) או שהיהדות תכחד (אם השכינה תשכח מלב כולם ולא יהיה מי שישמור עליה).