השם "כל החיים לפניו" ניתן לקריאה כפולה. כשמומו  שומע מד"ר כץ (עוד "נשמה טובה" בגלריית הדמויות ברומן, הרופא היהודי המטפל בנזקקים) שמצבה של רוזה חסר-תקנה, מומו פורץ בבכי. הרופא מנסה להרגיע ואומרו: "לא כדאי לבכות, ילדי. זה טבעי שהזקנים ימותו. יש לך כל החיים לפניך" (עמ' 95). ניתן לפרש את שם הרומן בראייה אופטימית לאור סיומו, שכן מומו, בשיא הבדידות וחוסר המוצא, כשהוא מסרב להיפרד מרוזה המתה ב"חור היהודי" שלה, הוא מקבל סיכוי חדש לחיים אחרים בביתם של נאדין וראמון, כשהוא בוגר יותר, מחושל, ואולי באמת "כל החיים לפניו", אולי אפילו יהפוך ל"ויקטור הוגו של המאה ה-20"?

אולם לאמירתו של דר' כץ יש למרבה הצער גם צד אירוני. איזה חיים באמת מצפים למומו? הרופא הטוב המכיר את מצוקת הציבור המקופח שבשולי החברה, מנסה איכשהו לנחם את מומו בלב דואב, שכן הרופא עם כל מאמציו לא יכול לתקן את המצב החברתי. הקריאה הכפולה של שם הסיפור מתאימה מאוד לרוח המנשבת בו, שילוב של דמע והומור מנחם, של ייאוש, עוני ופשע וזעקה נגד עוולות, נגד קיפוח, נגד מימסדים אטומים ומנוכרים לשכבות החלשות – ויחד עם זאת התפעמות מחממת לב מיחסי אנוש של אהבה ונתינה, יכולת השרדות למרות הכל ושמירה על צלם אנוש שהם כקרן אור באפלה.


שינוי אחרון: יום ראשון, 24 מאי 2020, 4:41 PM