שאלה 2
שאלה:
המשא והמסע- כיצד הם משקפים את עולמה של הדוברת בשיר? הסבר והדגם את דבריך.
כמה מילים לפני התחלת כתיבת התשובה:
חשוב לחלק את השאלה לתתי ההוראות/שאלות. כמה תתי הוראות/שאלות מצאת?
כל תשובה יש לחלק לשלושה חלקים:
חלק א':
פתיחה ובה יש לכתוב משפט מכליל המציין את נושא השאלה, את שם היצירה ואת שם יוצרה. אפשר לציין את תמצית או נושא היצירה.
חלק ב':
גוף התשובה ובו יש לכלול את כל הנשאל כולל הנמקות, אמצעים אומנותיים נדרשים והדגמות מתוך היצירה (בסיטואציות המסופרות בכתיבה חופשית).
חלק ג':
סיכום או מסקנה שמסיימים את תשובתך בהתאם למה שנשאלת. הקפד לתזכר את נושא השאלה הפעם בתוך המסקנה או בסיכומי עיקרי התשובה.
ועכשיו לשלב המענה. שימו ♥:
- אפשר להיעזר במיפוי האמצעים האומנותיים לעיל, כדי לבנות את תשובתך.
- הקפידו להזכיר את נושא השאלה לאורך התשובה, להסתמך על אמצעים, ולהדגים מתוך היצירה.
- צרו פסקאות בעלות רצף הגיוני.
הצעה לתשובה:
פתיחה
בשיר "רק על עצמי "מתארת הדוברת את עולמה כמשא ומסע ובאמצעות הדימוי המרכזי של הנמלה.
השיר נפתח בביטוי "רק" המביע צמצום והקטנה. ביטוי זה מדגיש את תפישת עולמה של הדוברת בשיר שאומרת שביכולתה לתאר אך ורק את עולמה. תחושת הצמצום והקטנה מתבטאת גם בדימוי המרכזי בשיר- הנמלה ,הממחיש את העובדה שעולמה של הדוברת קטן , מצומצם וצר כעולמה של הנמלה,אלא שעולם הנמלה קטן וצר מבחינה פיזית ואילו זה של הדוברת, צר מבחינה רוחנית.
בתחילת השיר מתארת הדוברת את המשא אותו היא נושאת בחייה. משאה רב וכבד ממידותיה-"מכתפי הדלה". על מנת להמחיש רעיון זה ממשיכה הדוברת לדמות עצמה לנמלה באומרה שמשאה רב וכבד ממידותיה בדיוק כפי שהוא כבד ורב ממידותיה של הנמלה . גם כאן ניתן לראות הבדל מהותי בין הנמלה לדוברת שכן משא הנמלה הוא פיזי –מזון,ואילו זה של הדוברת הוא רוחני- משא חייה.
גוף
בהמשך מתארת הדוברת את המסע אותו היא עוברת בחייה.ושוב ממחישה זאת באמצעות הדימוי לנמלה. הדוברת אומרת שהיא, בדיוק כמו הנמלה , עוברת דרך קשה ורצופת כאב עד שהיא מגיעה לצמרת. אלא שדרכה של הנמלה היא אל צמרת העץ ולעומתה הדוברת במסע קשה וכואב אל עבר שיאים בחייה. צמרת העץ משמשת כאן ציור לשוני המדגים את שאיפותיה הרוחניות והנפשיות בעולמה של הדוברת בשיר. הדוברת מדגישה את המסע הקשה והארוך שהיא עוברת באמצעות חזרה מרובה על הביטוי "דרך". הדרך שהנמלה עוברת במסעה אל צמרת העץ היא דרך מוחשית ואילו הדוברת עוברת למעשה מסע בדרך חייה.
גם הנמלה וגם הדוברת מתמודדות במסען זה עם "יד ענקים" שבזדון,בבטחה ובבדיחות הדעת,הורסת את כל עמלן. מבחינת הנמלה מדובר ביד אדם ואילו מבחינת הדוברת יד הענקים היא מטאפורה ליד הגורל.כדי להדגיש רעיון זה משתמשת הדוברת באנפורה כשהיא חוזרת על הביטוי "יד"
הדוברת טוענת שלאורך כל מסע חייה היא התמודדה עם הפחד העצום מ"יד הענקים". כל חייה היא נאבקה עם יד הגורל. התמודדות כזו לא מאפיינת את הנמלה. הדימוי לנמלה נשבר כאן ולכן הבית המסיים מתאר רק את הדוברת ללא הדימוי לנמלה.
בסיום השיר מתברר מהו יעד המסע של הדוברת –"חופי הפלא" ו"אורות רחוקים",שאינם קיימים בעולמה של הנמלה. ביטויים אלו הם ציורים לשוניים המתארים את כיסופיה וחלומותיה של הדוברת אליהם שאפה להגיע ואותם רצתה לממש. אך חלומות ושאיפות אלה הכזיבו אותה כי היא לא הצליחה להגיע אליהם ולממשם. את תחושת האכזבה היא מבטאת באמצעות שאלות רטוריות :"למה קראתם לי חופי הפלא?למה כזבתם אורות רחוקים?".את תחושת ההחמצה והאכזבה הקשה שלה היא מדגישה שוב באמצעות האנפורה כשהיא חוזרת על מילת השאלה "למה?" .
סיום
שבירת הדימוי לנמלה בסיום השיר מעצימה את קשייה של הדוברת עם משאה במסע חייה.