אמצעים אומנותיים
הרקע לכתיבת השיר
נושא השיר:
הדוברת בשיר מבקשת לספר על שאיפותיה שלא הוגשמו והתיסכול שבא בעיקבותיהם. השיר מתאר תהליך: הדוברת בשיר ניסתה להגיע ליעד מסוים ושני גורמים מנעו ממנה זאת:
- "היא עצמה" (תכונותיה)
- "העולם" (נתונים חיצוניים סביבתיים אובייקטיביים - "דרך מכאוב ודרך עמל", "יד ענקים זדונה").
מדוע לשם הדימוי נבחרה הנמלה?
רחל כתבה מאמר על הנמלים ובו היא מעריצה את אצילותה, רחמנותה, מסירותה, נדיבותה. וכשהיא מדמה את עצמה לנמלה היא רוצה לומר שכל מהות יישותה לא מומשה:
- חווית האהבה לא מומשה
- האימהות לא הושגה בגלל מחלתה.
הנמלה חיה בחברה אידאלית: כל אחת מהנמלים מתמסרת למען הכלל. רחל שבאה מתוך התודעה הציונית שדגלה את החריצות, האחריות המשותפת למען הקבוצה, ננטשה על ידי חבריה ברגע שחלתה.
פירוש אחר לבחירת הנמלה
רחל כתבה מאמר על הנמלים ובו היא מעריצה את אצילותה, רחמנותה, מסירותה, נדיבותה. וכשהיא מדמה את עצמה לנמלה כך, מטרתה לומר שאם מטרותיה השגת אהבה בלתי אפשרית, או אימהות (שלא הושגה בגלל מחלתה) - אז הנמלה היא דימוי להערצה או לחיקוי.
האווירה בשיר
כאב ( "הליז והדמיע", "פחד" מיד הגורל) אכזבה הנובעת מתיסכול של אי הגשמה של אהבה / אימהות.
אמצעים אומנותיים
מטאפורות
- דרך - דרך חיים,
- יד ענקים - יד הגורל,
- צר עולמי - המציאות של הדוברת כמקום מוגבל.
- משא כבד - כובד החיים,
- חופי פלא - חופי מבטחים אגדתיים.
- אורות רחוקים - תקוות שלא יתממשו.
ניגודים בשיר
הניגודים הרבים מבטאים את המאבק בין הגורל לאופי חייה ("דרכה").
קווים משותפים לנמלה ולדוברת בשיר: עולם צר, משא עמוס, משא כבד מכדי לשאת, הטיפוס אל הצמרת, הפחד מפני כוח זדוני.
קווי השוני ביניהם:
- עולם הנמלה צר כי אינה יודעת מה נמצא מעבר לו - ואילו הדוברת אינה יכולה להגיע אל מעבר לו.
- משא הנמלה מוחשי - ואילו של הדוברת מופשט מטפורי.
- דרכה של הנמלה מוליכה אל צמרת מוחשית - דרכה של הדוברת מובילה לצמרת מטפורית - שאיפות שאינן ניתנות להגשמה.
ניגודים בין תכונות הדוברת בשיר לגורלה ולדרכה בחיים
- כתף דלה - משא כבד ורב
- דרך מכאוב ודרך עמל - השאיפה לצמרת
- יד ענקים זדונה - פחד טמיר מיד ענקים
- יד מתבדחת - לעג ודמע
- החופים הם "פלא" - השאיפה ל"חופים" - לתקווה לביטחון.
- האורות "הרחוקים" - שאיפה לתקווה גם אם היא רחוקה וקשה להשגה.
עמדת המשוררת
מצד אחד "יד ענקית זדונה" - כוח עליון, גורל,- מונעים ממנה להגשים את שאיפותיה. מצד שני אופייה תכונותיה "פחד טמיר מיד ענקים".
מבנה השיר
זהו "שיר מתהפך" זאת אומרת, על אף הדימיון והשוני בין הנמלה לדוברת במהלך כל השיר, רק בסופו אנו מבינים שהמשוררת התכוונה לומר שעולמה אינו דומה לעולמה של הנמלה.
השיר מחולק לשלושה בתים בני ארבעה טורים כל אחד. הבתים מציינים שלוש תחנות בדרך חיי המשוררת.
- בית א': תחנת משא השאיפות.
- בית ב': הגורל האכזר והמתנכל.
- בית ג': האכזבה והתקוות שאינן ניתנות להשגה.
אנאפורות
- "יד" (בית 2, 3 )
- "למה" (בית אחרון שמהדהדת ונשארת ללא מענה).
תחביר
תבנית חוזרת של משפט כולל: "...רב וכבד מכתפי הדלה", "דרך מכאוב ודרך עמל", "יד ענקים זדונה ובוטחת", "כל אורחותיי הליז והדמיע".
דימוי
- כעולם נמלה,
- כמוה,
- כדרכה.
מקורות לשוניים
ספר "משלי" ( פרק ו' פס' ו' ): "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה - וחכם". אולם בשיר הנמשל מתפתח בכיוון שונה - הנמלה דימוי להערצה על חמלתה נדיבותה וכו'.