על היצירה
סוג השיר
שיר ציון.
נושא השיר
געגועים לארץ ישראל הנכספת.
עמדת הדובר
הדובר חצוי בין ליבו לגופו. הוא נמצא פיסית בספרד אך ליבו שייך לא"י והוא מביע משאלה לעזוב את כל טוב ספרד בעד עלייה לא"י.
רקע
משוררי ספרד אכן נהנו ממנעמי ספרד. הם ישבו בחצרות הנדיבים, כתבו שירים ( שירי חול בהזמנה) ונתמכו על ידם מבחינה כלכלית. המשוררים היו מוכרים לכלל ונהנו ממעמד חברתי הולם (ידוע כי שמואל הנגיד שירת כשר בממשלת קורדובה, ריה"ל התפרנס גם כרופא ולא ידע מחסור) ואף על פי כן, כמהו וערגו לא"י מגלות ספרד, שמרו על זהותם ושורשיהם היהודים.
ריה"ל כתב מסכת "שירי ציון" מעין שירים אישיים שלו על כיסופיו לא"י, כשהשיר "ליבי במזרח" הוא הראשון בהם. לאחריו כתב את "יפה נוף" המתאר מסע דמיוני לא"י ושיקומה כשהוא מגלה מעורבות רגשית עמוקה, והשיר השלישי במסכת הוא "הבא מבול"- המתאר את המסע הממשי של המשורר בלב-ים לא"י, כשהוא מביע תקווה לראות את הארץ המיוחלת. בסופו של דבר, לא הגיע לארץ ונקבר בדרך. ישנה אגדה המספרת כי ראו את ריה"ל רוכב על סוסו בירושלים...
"האני מאמין" של ריה"ל
היה ששירי ציון שלו משמשים ביטוי נאמן לרצון האומה כולה. השקפת עולמו (כפי שבאה לידי ביטוי בספרו "ספר הכוזרי" ) שחיבר סמוך לעלייתו ארצה, הייתה שהגאולה תלויה באומה, והעלייה לארץ היא האמצעי לכך (יהודה רצהבי /ילקוט שירים לאבן גבירול ויהודה הלוי). משום שציון קדושה והשכינה שורה בה, העם היהודי יכול להגשים את עצמו ואת חיי הרוח שלו רק בה. זו הסיבה שבשיר זה (ובשירי ציון האחרים שלו) געגועיו הינם אינסופיים, נפשו מיוסרת כיוון שהינו מצוי רחוק מא"י, ואינו יכול לקיים את נדריו (הבטחותיו בשבועה) לעלות לא"י.
האווירה והטון
בשיר הינם של געגוע אינסופי, משיכה של הלב לבית האמיתי של הדובר- לא"י. לגעגוע מתלווה תחושה של תסכול וייסורים (המובעים ע"י שאלות רטוריות: איך אוכל ליהנות מהמאכלים לפני, ומכל מה שמציעה לי ספרד כשליבי מצוי רחוק בא"י? ואיך אקיים את נדרי והמגבלות שהטלתי על עצמי בספרד, כשאני כה רחוק מהמקום שאני שייך אליו?) השיר מסתיים בהבעת משאלה באופן נחרץ ונואש עם סימן קריאה!- אין לי כל בעיה לעזוב את מנעמי החיים עבור ארץ חרבה