חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום היהודי חוק הלאום

תוכן:

·         חוק הלאום מדבר על אופי המדינה ועל מאפייניה. הסעיף הראשון בחוק מדבר על ארץ ישראל כמולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה הוקמה מדינת ישראל.

·         מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי, ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית.

·         מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל הינו ייחודי לעם היהודי  - זהו הקשר הייחודי בין העם היהודי לארץ ישראל.

צורה:

·         שמו – חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום היהודי.

·         אין תאריך בחוק.

·         חוק הלאום מנוסח בקיצור ומפנה לחקיקת חוקים אחרים, למשל – מעמד השפה הערבית כמעמד מיוחד המצריך חקיקה.

מעמד:

בחוק הלאום יש פסקת הגבלה:

ניתן לשנות רק באמצעות חוק יסוד שהתקבל בכנסת על-ידי רוב מוחלט (61 חברי כנסת ומעלה).

האופן בו נותן חוק הלאום ביטוי למאפייניה היהודיים של המדינה

·         מעמד השפה העברית – החוק מעגן בפעם הראשונה את העברית כשפתה הרשמית של מדינת ישראל.

·         סמלי המדינה – החוק מעגן את סמלי המדינה: שם המדינה הוא "ישראל", דגל המדינה – לבן עם שני פסי תכלת ומגן דוד במרכזו, סמל המדינה – מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה ולמטה המילה "ישראל".

·         לוח השנה העברי – הוא הלוח הרשמי של המדינה, לצד הלוח הלועזי.

·         ירושלים המאוחדת היא עיר הבירה של המדינה.

·         ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – תהיה פתוחה לעלייה יהודית.

·         הקשר עם העם היהודי בתפוצות – אחריות לשלומם של היהודים בכל מקום בעולם, שימור הזיקה בין המדינה לעם היהודי בתפוצות, שימור המורשת התרבותית, הדתית וההיסטורית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

·         התיישבות יהודית – פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי.

·         ימי החג וימי הזיכרון הרשמיים של המדינה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות הינו יום חג רשמי, השבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה.