סיפורי יוסף - תקציר

יוסף בבית האסורים עם שר המשקים ושר האופים

קישור לפרק

תקציר

לאחר שיוסף הושלך לבור בגלל העלילה שהעלילה עליו אשת פוטיפר שר הטבחים (שכביכול ניסה לאנוס אותה כשלא היה איש בבית), נזרקים לאותו כלא שניים משרי פרעה - שר המשקים והאופים. יוסף שהתקדם וטיפס מעלה מעלה גם בכלא, פוגש אותם ופותר להם את חלומותיהם. החלומות מתגשמים בדיוק כפי שיוסף פתר. האחד אכן שוחרר מהכלא תוך שלושה ימים והשני הוצא להורג בתום שלושת הימים.

סיכום הפרק

פרק זה ממשיך לתאר לנו כיצד כל נפילה (לפחות בחייו של יוסף..) היא בסופו של דבר "מקפצה" לשלב הבא. 

 "שיני" הזמן הם כ"שיני מסור". כלומר, תהליך ההתקדמות שופע עליות ומורדות אשר בסופו של דבר המגמה הכללית היא - לטובה. 

ממשיכים לחפור:

בשונה מהתפיסה ה"דתית" של התנ"ך (שהכל מסתבך לטובה) קיימות תפיסות אחרות, למשל, שהכל מיקרי ואין "יד מכוונת" או "יד נעלמה" או "אצבע אלוהים". הניב יום דבש יום בצל (يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل) הוא ביטוי לגורל עיוור. חסר כיוון ומגמה. אולם, התנ"ך המאמין שה' הוא לא רק בורא עולם (אלוהי ה"טבע") אלא גם מנהל העולם (אלוהי ה"היסטוריה").

שר המשקים ושר האופים מושלכים לכלא ופוגשים ביוסף

פסוקים א-ג: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (אחרי שיוסף הושלך לבור בגלל האשמתו בניסיון אונס של אשת פוטיפר שר הטבחים), חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.  ב וַיִּקְצֹף (כעס) פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו (שריו הבכירים) עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.  ג וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר (בכלא, להמתנה לגזר דינם), (ב)בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים (האחרי על ההוצאות להורג) אֶל-בֵּית הַסֹּהַר:  מְקוֹם, אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם.

פסוקים ד-ה: יוסף מגלה בבוקר כי פניהם של השרים זועפות.  ובפסוקים ז-ח: יוסף שואל אותם מדוע יש לכם מצב רוח שלילי? והם משיבים לו שהם חלמו חלום ואין להם פתרון (פירוש/פשר) לחלומם. לכן, יוסף מבקש מהם שיספור לו את החלום כי רק ה' (שותל החלומות) יכול לפתור/לפרש את החלומות (כלומר, רומז להם, שלו יש קשר/תקשורת עם ה' ולאחרים אין).

 

חלום שר המשקים ופתרונו – פסוקים ט-יג

החלום: בַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִים (ענפים); וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִיצָּהּ (פרחו ניצנים), הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.  יא וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה. 

הפתרון: בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא (ירים) פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ, עַל-כַּנֶּךָ (תחזור לתפקידך); וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן (כמו פעם), אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. 

בקשתו הצנועה של יוסף משר המשקים פסוקים יד-טו:

יוסף מנצל את ההזדמנות ששר המשקים יצא מהכלא ויפגוש שוב את פרעה מלך מצרים בכבודו ובעצמו והוא מבקש ממנו "רק" דבר אחד קטן: כִּי אִם (רק) זְכַרְתַּנִי (תזכור אותי) אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי (תגיד את השם שלי) אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה. 

יוסף מסביר מדוע הוא בכלא: כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; אך לא מפרט מי גנב ומכר אותו כדי לא לפגוע בכבוד משפחתו. כמו ששתק ולא הגיב להאשמות של אשת פוטיפר כאשר הואשם בפני פוטיפר גם עכשיו אינו מנסה להגן על כבודו ושומר על כבודם.

וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר – ושוב יוסף לא מפרט את גרסתו מה קרה בינו לבינה.

 

מוטיב הבור בחיי יוסף: יוסף הושלך בפרק ל"ז לבור ע"י אחיו טרם נמכר לעבדות במצרים וכעת הוא שוב בבור. לפי ההמשך נראה (בפרק הבא) כי כל נפילה שלו לבור היא למעשה מקפצה לפרק הבא בחייו.

 

חלום שר האופים ופתרונו פסוקים טז-יט

שר האופים שחשב שחלומו "דומה" לחלומו של שר המשקים (כי שניהם חלמו באותו זמן, כל אחד על המקצוע שלו, עם אלמנט בולט של המספר הסימלי/טיפולוגי/נוסחאי – המספר 3), ומבקש גם כן לשמוע פתרון מיוסף מתוך צפייה שחלום דומה יספק פתרון זהה. אך ישנם הבדלי סגנון בין החלומות – דבר שיוביל את יוסף למסור לו פתרון שונה.

אַף-אֲנִי בַּחֲלוֹמִי... השר רצה לומר "גם אני" אך השתמש במילה "אף" שהיא דו משמעית. אף = כעס.

וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל-רֹאשִׁי = שלשה סלי נצרים (מחוררים) אך המילה "חורי" גם היא "כעס" בעברית..

השר מתאר כי בחלומו את הלחמים שבסלים שעל ראשו "הָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" אך בשונה מהחלום של שר המשקים הוא למעשה פאסיבי מאוד. הוא לא מכסה את הסלים בכיסוי וגם לא מגרש את העופות שפוגעים במאכל המלך. לכן, יוסף עונה לו שהפתרון לחלומו הוא שבְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא (יערוף) פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ, עַל-עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת-בְּשָׂרְךָ, מֵעָלֶיךָ. 

יש כאן אירוניה. שוב יוסף משתמש באותה מילה "ישא" אך הפעם במשמעות שלילית. לא שהשר ילך בראש מורם אלא שראשו יערף.

 

התגשמות החלומות פסוקים כ'-כ"ג.

כעבור שלושה ימים החלום התגשם. לפרעה חגגו "יום הולדת" ולצורך המשתה שחרר להזדמנות נוספת את שר המשקים והאופים. לפי המדרש כל אחד מהם "פישל" אך לכל אחד היתה רמת אחריות אחרת. לשר המשקים נפל זבוב לכוס היין ששחט לפרעה אך פרעה הבין שזה לא אשמתו ולכן חנן אותו ושחרר אותו מהכלא. ואילו שר האופים נמצאה אבן בלחם של המלך וזו כמובן אשמתו שלא ברר את הקמח כמו שצריך ולכן הוא נתלה/הוצא להורג.

אולם, למרות שחלום של שר המשקים התגשם כפי שיוסף חזה, הוא לא זכר ולא הזכיר ולא אמר מילה טובה על יוסף. ולפי המדרש – "וישכחהו" = ניסה לשכוח בכוח את הקשר שהיה לו עם יוסף.

 

שאלת עמ"ר/חשיבה/דיון: האם זה טוב או רע ליוסף ששר האופים בגד בו ו"שכח" אותו?

מצד אחד: זה רע – כי נותר עדיין בכלא למרות שהוא חף מפשע

מצד שני: זה טוב – כי בפעם הבאה שיזכר בו זה יהיה עיתוי מושלם יותר שפרעה יהיה ממש זקוק לו ואז זה יקפיץ אותו אפילו יותר גבוה מאשר "רק" לצאת מהכלא.

 

שאלת עמ"ר/חשיבה/דיון: האם לדעתך חלומם של שרי המשקים והאופים נחשבים לחלום אחד או לשני חלומות שונים?

מצד אחד – זה נחשב חלום אחד כי בשניהם מדובר שגורלם יחרץ סופית בעוד 3 ימים.

מצד שני – אלו חלומות שונים – כי כל אחד עסק במקצוע שונה וזכה לגזר דין שונה.

 

 

שאלת עמ"ר/חשיבה/דיון: האם לדעתך ה' עזר ליוסף לפתור את החלום?

מצד אחד – כתוב שפרעה עשה משתה לכבוד יום הולדתו. יתכן ויוסף בסה"כ ניצל את הידע שלו על כך שפרעה יזמן את השרים לנהל  את האירוע המורכב בטרם יחליט סופית האם להוציאם להורג.

מצד שני – לפי סיפורי יוסף, האירועים לא מתנהלים במקרה ויש לזהות בהם את יד ה' מאחורי הקלעים. יוסף מבין שהעובדה שהם חולמים חלום בנוגע לעיסוקם וגורלם "במקרה" 3 ימים לפני המשתה כאשר בשניהם האלמנט של מספר 3 חוזר על עצמו - רומזת על כך שהם בעצמם מבינים בתת-מודע ומוטרדים (אפילו במודע) כיצד יגמר האירוע - האם בחנינה או בהוצאה להורג? הבנה זו, שכל אחד מהם כנראה מבין מה באמת מגיע לו וזה בא לידי ביטוי בחלומות, יוסף מייחס לאלוהים כי הפותרים האחרים לא זכו ל"הבנה/הברקה" זו (שחלום בסה"כ אומר בקול רם את מה שהאינטואיציה המודחקת של כל אחד מהם אומרת בשקט). לפי התנ"ך (ולפי יוסף בפרט) לאדם יש "השגחה פרטית" הוא רק צריך לשים לב לרמזים שמקבל לכך ולכן יוסף חוזר וטוען שחלומות הם מה' וגם הפתרונות הם מה'. (נזכיר, כי לפי חז"ל חלום הוא 1/60 מ"נבואה" (או.. אם תרצו.. אפשר לומר הפוך: נבואה היא בסה"כ סוג של חלום. חלום בעוצמה רבה פי 60 מחלום רגיל בו האדם חולם בקול רם מה שהאינטואיציה שלו לוחשת לו בשקט!).

פותרים את זה יחד

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 3 סעיפים א-ג

צריכים מעט עזרה?

בסעיף ג1 יש להראות כיצד אנשים שמים לב מה עובר על אחר למרות שרע להם.

יש להסביר מה רע להם באותו רגע ולאיזו מצוקה של האחר הם שמים לב.

שימו לב, בפרק ל"ז פסוקים ה'-י' יעקב חש מצוקה ובכל זאת שם לב לסבל של האחים שנגרם להם בגלל יוסף.

בסעיף ג2 צריך להראות כיצד שר המשקים מתעלם מיוסף כאשר טוב לו בחייו הפרטיים.

 

רושמים במחברת
מונחים חשובים:
מספר הסימלי/טיפולוגי/נוסחאי – המספר 3), אירוניה

 

 

מילים חשובות:

 שָׂרִיגִם (ענפים) עָלְתָה נִצָּהּ (מלבלבת), יִשָּׂא (ירים) פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ, עַל-כַּנֶּךָ (תחזור לתפקידך); כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן (כמו פעם),

כִּי אִם (רק) זְכַרְתַּנִי (תזכור אותי) , סַלֵּי חֹרִי = סלי נצרים (מחוררים) כמו כן, המילה "חורי" גם היא "כעס" בעברית. יִשָּׂא (יערוף) רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ,