בראשית מ"א

חלומות פרעה ופתרונם ע"י יוסף

קישור לפרק


תקציר

שנתיים מאז פרעה העניק חנינה לשר המשקים בדיוק ביום שיוסף פתר את חלומו, פרעה חולם גם הוא חלום שמטריד את מנוחתו ואין פותר אותו. שר המשקים נזכר ביוסף ומדווח עליו לפרעה ופרעה מצווה להביאו בפניו. יוסף שומע את החלומות של פרעה ומבין שמדובר בחלום כפול עם מסר אחד – כי בשבע השנים הקרובות יהיה אוכל אולם בעוד 7 שנים תהינה 7 שנות רעב ש"ישכיחו" את השפע שהיה בעבר. יוסף מציע לפרעה להיות אחראי אישית על אגירת המזון אולם פרעה שהתרשם עמוקות מהצניעות והחוכמה של יוסף ממנה את יוסף לסגנו. יוסף מתחתן ונולדים לו שני ילדיו הראשונים במצרים.


סיכום הפרק

פסוק א':  כותרת לוחות זמנים וקישור לפרק הקודם

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים = בחלוף שנתיים מיום שחרורו של שר המשקים מהכלא.

וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה (לפתע) עֹמֵד עַל (יד) הַיְאֹר (הנילוס). 

 

תיאור החלום הראשון והחלום השני: פסוקים ב-ז

 

החלום הראשון

ב וְהִנֵּה (=לפתע) מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה (נראות טוב) וּבְרִיאֹת בָּשָׂר (מלאות) וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ (אכלו עשבים בשדות ליד הנילוס).  ג וְהִנֵּה (לפתע) שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת (נוספות) עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר (רזות מאוד) וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל (ליד!!!!) הַפָּרוֹת עַל (=על יד) שְׂפַת הַיְאֹר.  ד וַתֹּאכַלְנָה (טרפו) הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת (מלאות) וַיִּיקַץ (התעורר) פַּרְעֹה. 

החלום השני

ה וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה (גבעול) אֶחָד בְּרִיאוֹת (מלאות/שופעות) וְטֹבוֹת (יפות).  ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת (יבשות וצנומות) קָדִים (כתוצאה מרוח מזרחית חמה שייבשה אותם וגרמה להם לנבול) צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן (אחרי שראה את הטובות ראה את הרעות).  ז וַתִּבְלַעְנָה (טרפו) הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.

שווה לדעת להשוות:

הדמיון – בשני החלומות יש כפולות של 7, בשני החלומות יש ניגודים – משהו שנראה טוב ולעומתו משהו שנראה רע. בשני המקרים הרע גובר על הטוב. בשניהם פרעה מתעורר בתום החלום הדרמטי שחלם.

הבדלים – בחלום השני לא כתוב היכן הוא מתרחש. האם גם הוא סמוך ליאור/נילוס. בחלום השני השיבולים הרעות מתוארות כאילו הן "טרפו" את הטובות אך כיצד בחלום הוא ראה שיבולת אוכלת שיבולות? זה הרי מחזה לא מציאותי/אפשרי גם לא בחלום. (הוא חלם שיש להן פה??).

 

תגובת פרעה לחלומותיו והנסיונות לפתור את חלומותיו

פסוק ח: וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ (השחר עלה ופרעה עדיין היה נרגש מהחלומות). וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ.

שימו לב לכפילות של מילת ההגזמה "כל". וכי לא היה אף "חרטום" (מכשף מצרי) שהיה חולה באותו יום או בחו"ל ולכן לא יכל להגיע לייעץ למלך?

שימו לב להבדל: חרטום = סוג של מכשף. חכם = איש "מדע". כלומר יש כאן "ניגודים" כלומר, הזמין את כל סוגי היועצים.

 

וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה

שימו לב ל"סתירה": מצד אחד כתוב שפרעה סיפר להם חלום אחד (כתוב חלום בלשון יחיד) ומצד שני כתוב שהיועצים לא מצליחים לפתור "אותם" (בלשון רבים).

פתרון: פרעה ראה בשני החלומות (בדומה לשרי המשקים והאופים) כצמד חלומות שהם חלום אחד. אולם, היועצים הציגו את הפתרונות כאילו מדובר בחלומות שונים.

בגלל הסגנון ה"אלפטי" (החסר) של התנ"ך, התנ"ך לא מספר לנו מה הפתרונות שפרעה דחה על הסף. במדרש יש הצעות שונות מה יכלו לפרש לו ומדוע הוא ככל הנראה לא קיבל הצעות אלו. 

 

שר המשקים מספר לפרעה על יוסף פותר החלומות: פסוקים ט-יד

ט וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת (עם) פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.

שר המשקים מדבר על חטאים בלשון רבים. יש פרשנים שמסבירים שחטא אחד הוא חטא כלפי פרעה (לכן נזרק לכלא) וחטא אחד כלפי יוסף כי לא דיווח עליו כבר לפני שנתיים.

י פַּרְעֹה קָצַף (כעס) עַל-עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים. 

שר המשקים לא מפרט על מה ולמה הוא נשפט למאסר – ככל הנראה כדי לא להכעיס בשנית את פרעה שמחל לו ושחרר אותו.

יא וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.

שר המשקים מתאר אירוע דומה. גם הוא וחברו חלמו יחד באותו לילה אחד שני חלומות. שר המשקים כמו כל יתר היועצים ראה בכך שני חלומות שונים/נפרדים (למרות שיש גם במקרה שלו דמיון בין שני החלומות)(מבחינתו הדמיון הוא מקרי. ברגע שהתעוררת/החלום נחלם ע"י אדם אחר מדובר בחלום שונה).

 יב וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים

שר המשקים, מתאר את יוסף בריבוי כינויים, כולם כינויי גנאי!

נער=אדם חסר ניסיון.

עברי=אדם זר (ואולי אף "נחות" לתפיסתם)

עבד=אדם נמוך מבחינת המעמד החברתי-כלכלי.

 

שר המשקים מתאר את סיפור ההצלחה של יוסף: וַנְּסַפֶּר-לוֹ וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.  יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ כֵּן הָיָה  אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי (למקומי/תפקידי הקודם) וְאֹתוֹ תָלָה.  אולם, בשונה מהמסופר בפרק הקודם, הוא משמיט את דברי יוסף שהפתרונות הם מה'!


יוסף פותר את חלומות פרעה: פסוקים י"ד-

 פסוק יד: וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר (הכלא) וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו (בגדיו) וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה.

ריבוי הפעלים בפסוק זה מעיד על מהירות/זריזות בהבאת יוסף למלך מצרים.

מוטיב הבור – שוב מוזכר ה"בור" כאבן דרך / פרשת דרכים בחייו של יוסף. אחרי שהושלך לבור בפעם הקודמת הוא עלה לגדולה אצל שר הטבחים. זהו רמז מטרים לכך שכעת יעלה לגדולה אצל פרעה אחרי שנזרק לבור/כלא לאחר שאשת פוטיפר הוציאה את דיבתו רעה.

מוטיב הבגד – בכל שינוי במעמדו של יוסף יש שינוי של הביגוד שלו.

1)      מקבל כותונת פסים מאביו – האחים מתחילים לשנוא אותו

2)      מסירים ממנו את הכותנות – נמכר לעבדות

3)      לובש בגדי אסיר בכלא של שר הטבחים

4)      מחליף בגדים כאשר עומד מול פרעה לפתור את חלומותיו.

 

במקרים אלו.. הבגד לא עושה את הבן אדם אך המצב של הבן אדם משתקף בבגד.

 

פסוק טו: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ – פרעה כמעט "מצטדק" מדוע בכלל נעזר באסיר שחשוד בעבירות מין. הוא מסביר כי שמע על ההצלחה שלו בפתרון חלומות.

 פסוק ט"ז וַיַּעַן (ענה) יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר: "בִּלְעָדָי!  אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה". יוסף מגיב בנחרצות ואומר שלא מגיע לו מחמאות זה לא הוא שפתר אלא האל שלו.

שווה לדעת להשוות

התנ"ך לא נוהג לפרט מידע שאיננו נחוץ להמשך העלילה. לפני מספר פסוקים קראנו מה פרעה חלם ולכן זה לכאורה מיותר לתאר לנו מה ראה בחלום. אולם, כאשר יש חזרות בתנ"ך הן כמעט תמיד (למעט מקרים מאוד בודדים) יהיו בשינוי כזה או אחר מהתיאור הקודם. כלומר, מטרת החזרה היא שנשים לב לפרטים השונים וננסה לשער מה סיבת ההבדלים (כי אם לא היה הבדל לא היה צריך לחזור ולספר שוב אלא רק להגיד שאמר לו את אשר חלם).

יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף  בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל (על יד) שְׂפַת הַיְאֹר.  יח וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.  יט וְהִנֵּה שֶׁבַע-פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר  לֹא-רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ. ) וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל (ליד!!!!) הַפָּרוֹת עַל (=על יד) שְׂפַת הַיְאֹר.  כ וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת.  כא וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ. 

פרעה משמיט מידע קריטי – שהיה זמן מה שהפרות עמדו אחת ליד השנייה

ומוסיף מידע שלא היה בחלום – שלא ראו על הפרות הדקות/רזות שהן בלעו את השמנות.

פרעה למעשה מנסה להטעות את יוסף שטען שהפתרונות מה' – ולבחון אותו האם הוא ידע לקבל מה' את המסר הנכון או שהוא בסה"כ יודע לפרש יפה דברים ששומע.

וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי = פרעה לא אומר לו כיצד הציג לחרטומים ולא הציג לו מדוע הוא לא שבע רצון מהפתרונות שקיבל מהם.

 

פתרון החלום ע"י יוסף:

כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא  = יוסף קובע שלא מדובר בשני חלומות שונים שבאופן מקרי חלם אותם באותו לילה אלא זה חלום אחד עם אותו מסר – בדומה לשני החלומות שחלם בעצמו בלילות שונים ולהבנתו היה להם אותו מסר (החלום שהאלומות של אחיו משתחווים לו והחלום שהשמש הירח והכוכבים "משתחווים" לו).

אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה = יוסף חוזר כדי להדגיש את השקפתו הדתית שהפתרונות הם רק מה'.

הוא אומר לפרעה ששבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הטובות מסמלות שבע שנות שפע וברכה כלכלית ואילו הפרות והשיבולים הדקות/רעות מראה מסמלות שנות רעב כבד.

בפסוק ל"א יוסף נכשל בגלל ההטעיה של פרעה ואומר: וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא. שהרעב "ישכיח" את השובע שהיה. יוסף טעה כי פרעה הסתיר ממנו שהפרות עמדו ליד והטעה אותו בכך שאמר שלא ראו על הפרות הרזות שהן אכלו את השמנות.

למרות ההטעיות יוסף ממשיך ומתקן את עצמו (לפי התפיסה הדתית בתנ"ך בכלל ושל יוסף בפרט - ה' מכניס לו מילים לפה) ויוסף "קושר" בין החצי הראשון של כל חלום לחציו השני ולכן מציע לאגור מזון. כלומר, שנות הרעב ישתמשו במאגרים שיאגרו בשנות השובע. יש קשר ותלות בין שתי התקופות.

פסוק לז: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל-עֲבָדָיו. 

פרעה מרוצה מהפתרון שקושר בין כל חלקי החלומות ובין שני החלומות כי חש שמדובר בחלום אחד (כפי שיוסף בפרק ל"ז חש שמדובר בחלום אחד). מעניין לציין שהתנ"ך מקפיד לרשום שלא רק פרעה מרוצה אלא אפילו החרטומים שטעו בפרשנות שלהם מרוצים. כלומר, יוסף לא פוגע בכבודם אלא מעניק למלך מצרים הזדמנות להפוך את המשבר להזדמנות. מציע לו לא להיכנע לגורל אלא להתמודד מולו. ולכן יוסף מציע שפרעה בכבודו ובעצמו ינהל את אגירת המזון.

 

מינוי יוסף למשנה (לסגנו) של פרעה

פרעה נפעם מהפתרון אך למעשה אין לו שום הוכחה שהפתרון של יוסף עומד להתגשם. לכן, יש טוענים כי פרעה מוותר על ההצעה של יוסף להיות אחראי על האגירה וממנה את יוסף כדי שבמקרה והוא נכשל יהיה לו את מי להאשים – את הנער העבד העברי שישב בכלא בגלל ניסיון אונס.

עַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי – על פיך ישק דבר = כל דבר יעשה רק באישור שלך.

רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ = יש לך את כל 100% הסמכויות שלי רק בפועל אני זה שאשב על כיסא המלך. כלומר, יוסף הוא המנהל/מלך בפועל של מצרים.

פרעה נותן ליוסף את הטבעת חותם שלו כדי שיוסף יוכל מעתה לחתום בשמו אפילו בלי להיוועץ עם המלך = אמון מוחלט ביוסף (או הסרת אחריות מוחלטת מניהול המדינה).

כדי לבטא את השינוי לטובה למעמדו הרם של יוסף – שוב נזכר מוטיב הבגד ומסופר שיוסף מקבל בגדים חדשים ומפוארים ומקבל אישור לרכב (לנסוע) במרכבה של המלך.

שווה לדעת להשוות:

מרדכי היהודי שמוצא חן בעיני המלך הגוי  וגם הוא מחליף בגדים (את בגדי האבל שלו) לבגדי מלכות וגם הוא מקבל רכב של המלך וגם בפניו קראו קריאות כבוד. לאחר מכן גם הוא מקבל את טבעת המלך כדי לחלק פקודות בשם המלך.

 

ריבוי הכינויים של יוסף:  "אברך" כנראה פירושו "אב - רך" כלומר: אדם צעיר שקיבל תפקיד בכיר.

"צפנת פענח" ישנן דעות שונות מה פירוש המילים. האם זה במצרית או בעברית. בעברית/ארמית זה נשמע כ"מפענח צפונות" ואילו במצרית כנראה פירוש השם הוא "מפרנס ומכלכל" (בשיבוש קל).

 

מדרשי שמות: יוסף קורא לבנו הבכור "מנשה" מלשון נשייה – שכחה. "כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי" בלידת בנו חש אושר שסייע לו לשכוח את כל הסבל שעבר וכן את כל בני משפחחתו. השם השני "אפריים" מלשון פריון "כִי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי" יוסף מודה לה' שזכה לפריון בארץ בה הוא סבל.

 

התגשמות החלום הנבואי/הפתרון של יוסף:

כפי שיוסף חזה לאחר 7 שנות השובע הגיעו שנות הרעב. המאגרים הפרטיים נגמרו והעם זעק לפרעה לעזרה ופרעה אמר לעם לציית להוראות של יוסף. הרעב היכה לא רק במצרים (בה יש נילוס) אלא גם בארצות שכנות שלא נערכו לרעב כה כבד ולכן הם באים "לשבור" (=לרכוש) מזון במצרים. לא צריך לנחש.. שבפרק הבא יסופר שגם בני יעקב מגיעים לרכוש אוכל במצרים אצל... אחיהם יוסף!


פותרים את זה יחד

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 2 סעיפים א-ג



צריכים מעט עזרה?

בסעיף א2 יש להתייחס לתוכן החלום ולמסר שהוא חושש מפניו וחוסר האונים שלו כאשר הוא לא יודע מה בדיוק יקרה.
בסעיף ג2 יש להראות שיוסף הצליח להגיע למעמד גבוה במצרים


רושמים במחברת
מונחים חשובים:

ניגודים, כפילות, הגזמה , סתירה, סגנון ה"אלפטי" (חסר), מדרש,

ריבוי הפעלים, מוטיב הבור , מוטיב הבגד , מדרשי שמות



מילים חשובות:

וְהִנֵּה (לפתע) עֹמֵד עַל (יד) הַיְאֹר (הנילוס), בְרִיאוֹת בָּשָׂר (מלאות) וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ (אכלו עשבים בשדות ליד נילוס).  וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל (ליד!!!!),  וַיִּיקַץ (התעורר) פַּרְעֹה. קָנֶה (גבעול) שְׁדוּפֹת (יבשות וצנומות) קָדִים (רוח מזרחית חמה)

תִּפָּעֶם רוּחוֹ (נרגש), חרטום (מכשף),  אֶת (עם) פַּרְעֹה, קָצַף (כעס) , נער (אדם חסר ניסיון), הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי (למקומי/תפקידי הקודם) , עַל-פִּיךָ יִשַּׁק  = באישור שלך. אברך (אב – רך) , צפנת פענח (מפרנס ומכלכל)