סיפורי יוסף - תקציר

קישור לפרק

תקציר

הסיפור שבפרק זה הוא ראשון לסיפורים רבים המציגים את מסעותיו הפיזיים והרוחניים (את הנפילות והעליות) של יוסף, בנם של יעקב ורחל. דמותו של יוסף ויחסיו עם אביו ועם אחיו מלמדים על מתח ניכר השורר בביתם, מתח שיביא את האחים לכדי פעולה נגדו, שתסתיים בטרגדיה עבור אביהם ובהתפתחויות דרמטיות בפרקים הבאים.

 

סיכום הפרק

הפסוקים הראשונים (א'-י"א) שופכים אור על מערכת היחסים המתוחה בבית יעקב, הנגרמת מהעדפתו של יוסף על פני אחיו מצד אביהם, מנטייתו של יוסף לדבר בגנות אחיו (וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה) וכן מסיפור חלומותיו המרוממים את מעמדו ומנמיכים אותם. גם יעקב כועס (גוער) על חלומותיו מרחיקי הלכת של בנו האהוב, אך הוא שומר עליו. הפרק נפתח בהערה על ישיבתו של יעקב בארץ כנען.

ממשיכים לחפור:

ה"כותרת": "אלה תולדות (=רשימת בני) יעקב" סותרת את המשך הסיפור "יוסף בן שבע עשרה שנה", משום שיש ציפייה שהסיפור יעסוק בחיי יעקב ולא בחיי יוסף. ככל הנראה, ביקש המספר לקשור באופן הדוק את קורות חייו של יעקב בסיפורים על יוסף, שכן מה שיקרה ליוסף בהמשך, ישפיע על חייו של יעקב למשך שנים רבות.

יוסף מתואר כנער שרעה צאן את (=עם) אחיו מבני השפחות, בלהה וזלפה (שלבן נתן ליעקב בנוסף ללאה ורחל). הקרבה אליהם הביאה אותו לדבר עליהם דיבה רעה (לשון הרע) בפני אביהם. דבר מכעיס זה התחבר לתחושה הקשה של כלל האחים שנבעה מכך שיעקב אהב את יוסף יותר מכולם, העדיף אותו ועשה לו כתונת פסים (מפוארת/מכובדת יותר),  מעשה שגרם לכולם לשנוא את יוסף, להתרחק ממנו ולא להיות מסוגלים לדבר איתו אפילו דברים בסיסיים. 

שתי ההערות העורך בפס' ג' מצריכות התייחסות: הראשונה, יוסף אינו בן הזקונים (=הבן הכי צעיר) שכן בנימין נולד אחריו. יש להבין את הביטוי כ"בזקנתו", כלומר יוסף נולד ליעקב כשהוא כבר זקן. השנייה, כתונת הפסים. הסיבה שהיא גרמה לקנאה היא הסמליות שלה בימי התנ"ך, כמקשטת בני אצולה ומעמדות גבוהים (למשל, ביתו של דוד המלך לבשה כתונת פסים).

ממשיכים לחפור: במשך כל סיפור יוסף יבוא לידי ביטוי מוטיב הבגד - הבגד יסמל את השינויים במעמדו לטובה/לרעה.

שני חלומותיו של יוסף (פס' ה'-י"א) מסמלים את מעמדו כגדול משל אחיו ואף משל הוריו. בחלומותיו נראים האחים, המסומלים כאלומות (חבילות שיבולים), וככוכבים, וההורים (המסומלים כשמש וירח) משתחווים ליוסף. הבחירה של יוסף לשתף את המשפחה בחלומותיו גורמת לכעס, גם מצד אביו, ולקנאה. יחסיהם השליליים של האחים וקנאתם-שנאתם את יוסף מביאים אותם לנצל הזדמנות כדי לפגוע בו. בפסוקים י"ב-כ"ז מתואר המפגש של האחים בדותן. יוסף נשלח על ידי יעקב לבדוק מה שלום אחיו הרועים ומה שלום הצאן (תמוה שהוא לא נמצא עמם מלכתחילה). כאשר רואים האחים את יוסף מתקרב אליהם, הם משמיצים אותו ('הנה בעל החלומות הלזה בא')(הלזה=האיש ההוא = כינוי גנאי - אפילו לא מציינים את שמו). הם מתכננים להתנכל לו = לפגוע בו (להמיתו ואז לזרוק את גוויתו לתוך בור). 

ראובן, האח הבכור, מנסה למנוע את הריגת יוסף במו ידיהם, ומציע להשליך את יוסף לבור ללא מים (שימות לבד - באופן פאסיבי). לדברי המספר המקראי, כוונתו הייתה להציל אותו ולהשיב אותו לאביהם (אולי כדי לשאת חן בעיני (אולי כדי לזכות בתפקיד היורש לאחר מותו)). האחים תופסים את יוסף, מפשיטים אותו מכותנתו ומשליכים אותו לבור, לכאורה כפי שהציע ראובן - אף שלא כתוב "ישמעו (הסכימו) אחיו". שיירת סוחרים ישמעאלים העוברת בקרבת מקום, מביאה את יהודה להציע הצעה חלופית: למכור את יוסף לסוחרים (כעבד), דבר שיביא להיפטר ממנו מבלי להרוג אותו (בין פאסיבית ובין אקטיבית).

תכנון הפגיעה ביוסף, שהביא בחשבון תרחישים נוראיים שונים, מקבל תפנית לא צפויה (פס' כ"ח-ל"ו), כאשר יוסף נעלם מן הבור שאליו הושלך ע"י האחים, ומה שקרה לו אינו ברור לראובן. ראובן בטוח שהאחים החליטו לרצוח אותו כפי שתכננו, ולכן מזדעק וקורע את בגדיו לאות (סימן) אבל על היעלמות יוסף

האחים מוותרים על "אליבי" שהם מעולם לא ראו את יוסף (הרי יוסף חיפש אותם בשכם והם בכלל הלכו לדותן) ובמובן מסויים הם הפלילו את עצמם כאשר הביאו ליעקב את כתונת מכוסה בדם, אך זאת עשו כדי להציג לאביהם יעקב כטריפה בידי חית טרף כדי שיעקב לא יוציא משלחת חיפושים אחרי יוסף. 

יעקב מתאבל על בנו יוסף ובוכה ימים רבים (=שנים), מבלי שהוא יודע שיוסף חי ומגיע לארץ מצרים, הישר לבית פוטיפר, שר הטבחים של המלך פרעה.

 

פותרים את זה יחד

כעת פתרו שאלת בגרות על קטע זה

לחצו כאן, ופתרו את שאלה 2 סעיפים א-ג

צריכים מעט עזרה?

בסעיף 2ב1 יש להציג 2 פרמטרים להשוואה. למשל, היכן מתרחש החלום? מי/כמה משתחווים לו? כיצד יוסף עצמו מוצג בחלום?

רושמים במחברת
מונחים חשובים:
כותרת, סתירה, הערת עורך, מוטיב הבגד, מספר המקראי

מילים חשובות:

ויגער (ויכעס), "אלה תולדות (=רשימת בני) יעקב" , את (=עם) אחיו,  דיבה רעה (לשון הרע) , בן הזקונים (=הבן הכי צעיר) , אלומות (חבילות שיבולים) הלזה (האיש ההוא = כינוי גנאי - אפילו לא מציינים את שמו), להתנכל לו = לפגוע בו, אורחה (שיירה),  ישמעו (הסכימו), ימים רבים (=שנים)