סיכום: שם המספר

שם המספר: זכר ונקבה

הקדמה: על מילים בזכר ומילים בנקבה

למילים בעברית יש מין דקדוקי: זכר או נקבה.

אנו מכירים את המילים "מין", "זכר" ו"נקבה" מהגדרות המין הביולוגי: ברור לנו שיש אנשים וחיות זכרים ונקבות והקביעה אם המין הביולוגי של אדם או חיה הוא זכר או נקבה נעשית על פי הבדל פיזי.

המין הדקדוקי לא נקבע על פי מאפיינים פיזיים- אין שום דבר בשולחן או במילה שולחן שמעיד על כך שמדובר במילה שהמין הדקדוקי שלה זכר ("שולחנות יפים"), ושום דבר במילה "ירכיים" שמעיד על כך שזו מילה שהמין הדקדוקי שלה נקבה ("ירכיים רגילות").

אין דרך לדעת את המין הדקדוקי של מילה חוץ מללמוד רשימות בעל פה או, מה שרובנו עושים, לבדוק כיצד אנו משתמשים במילה בתוך משפט (האם אני אומרת באופן טבעי שולחנות יפים או שולחנות יפות? מכיוון ששולחנות יפים יותר זורם לי, אני מבינה ששולחן זה זכר). יש כמה סימנים כמו שמילים שמסתיימות ב-ה' הן בדרך כלל נקבה אבל זה לא תמיד (למשל: המילה "מבנה" היא זכר) וזה לא כלל שנותן מענה לכל המילים בעברית.

שם המספר לזכר, שם המספר לנקבה

לבגרות צריך לדעת מה המין הדקדוקי של מילים ואיך לצרף אליהן את שם המספר בהטייה הנכונה - זכר ונקבה.

בהנחה שאתם יודעים מה המין של המילה, כלומר - האם היא בזכר או בנקבה, כך יראו שמות המספר כשסופרים את הפריטים הללו:

טבלת שם המספר לזכר ולנקבה

מספר	זכר		נקבה
	במקרים רגילים	במקרים מיוחדים (פרטים בהמשך)	במקרים רגילים	במקרים מיוחדים (פרטים בהמשך)
1	אֶחָד		אַחַת
2	שְנַיִם		שְתַּיִם
3	שְלושָה		שָלוש
4	אַרְבָּעָה		אַרְבַּע
5	חֲמִשָּה		חָמֵש
6	שִשָּה		שֵש
7	שִבְעָה		שֶבַע
8	שְמונָה		שְמונֶה
9	תִשְעָה		תֵּשַע
10	עֲשָרָה		עֶשֶר

שימו לב: אנו רגילים שמילים שמסתיימות ב-ה' הן לנקבה, אבל במספרים זה ההיפך- מספרים שמסתיימים ב-ה' הם מספרים בזכר (חוץ מ-8, שגם בצורת הנקבה שלו יש ה').
שימו לב: שמונה נראה דומה בזכר ובנקבה - אותן אותיות - אבל יש הבדל בניקוד בין זכר לנקבה. בבגרות תצטרכו לסמן את המילה עם הניקוד הנכון מבין האפשרויות (אבל לא לנקד בעצמכם).
לדוגמה: שולחן אחד (כי הוא זכר) שמונֶה טבעות.

גם במספרים עד עשרים יש שוני בין זכר לנקבה:
(מעשרים ומעלה מטים רק את ספרת האחדות על פי הטבלה הקודמת)

מספר	זכר	נקבה
11	אַחַד עָשָר	אַחַת עֶשְרֵה
12	שְנֵים עָשָר	שְתֵּים עֶשְרֵה
13	שְלושָה עָשָר	שְלוש עֶשְרֵה
14	אַרְבָּעָה עָשָר	אַרְבַּע עֶשְרֵה
15	חֲמִשָּה עָשָר	חָמֵש עֶשְרֵה
16	שִשָּה עָשָר	שֵש עֶשְרֵה
17	שִבְעָה עָשָר	שְבַע עֶשְרֵה
18	שְמונָה עָשָר	שְמונֶה עֶשְרֵה
19	תִשְעָה עָשָר	תְּשַע עֶשְרֵה
20	עשרים	עשרים

שימו לב: למרות שעשרה משמש לתאור זכר (עשרה תפוחים), ועשר לנקבה (עשר עגבניות), במספרים שאחרי 10 כשמתארים זכר אומרים "[מספר כלשהו]- עשר" כמו אחד עשר בנים, חמישה עשר קלמרים, וכשמתארים נקבה אומרים "[מספר כלשהו] - עשרה" כמו אחת עשרה בנות, חמש עשרה חגורות.

סימן: אין דבר כזה ששתי המילים יסתיימו ב-ה' (חוץ מ-18): אין דבר כזה שלושה עשרה, אין ארבעה עשרה וכו'.

מספר סתמי

מספר סתמי: כאשר אומרים שם של מספר בלי שהוא סופר משהו, לדוגמה: אוטובוס מספר____ או כיתה מספר_____ או 5+3 בתרגילים בחשבון, המספר יהיה בלשון נקבה- אוטובוס מספר חמישים ושתיים (ולא חמישים ושנים) או כיתה שש (ולא שישה) או חמש ועוד שלוש. לעומת זאת אם אני סופרת את האוטובוסים ("זה האוטובוס ה-52 שראיתי היום") המספר יהיה בזכר (חמישים ושנים).

אבל לא תמיד שם המספר יראה כך. בהמשך נלמד על הטייה נוספת של שם המספר במקרים של סמיכות.

שם המספר בסמיכות

אם היתה מלחמה שנמשכה ששה ימים, האם אפשר לקרוא לה "מלחמת ששה הימים"? הרי יום הוא זכר, ולכן הצורה המתאימה היא "ששה".

התשובה היא לא. במספרים עד 10, כאשר מדובר על שם עצם מיודע, שאנחנו יודעים מהו, אלו לא סתם ששה ימים אלא ששה ימים מסוימים ה-ימים, ישנה הטייה אחרת לשם המספר- נכתוב ונאמר אותו באופן שונה. במקרה של מלחמת ששת הימים נאמר מלחמת ששת הימים.

מספר	זכר		נקבה
	רגיל	בסמיכות	רגיל	בסמיכות
1	אֶחָד	אַחַד	אַחַת	אַחַת
2	שְנַיִם	שְנֵי	שְתַּיִם	שְתֵּי
3	שְלושָה	שְלוֹשת	שָלוש	שְלוש
4	אַרְבָּעָה	אַרְבַּעַת	אַרְבַּע	אַרְבַּע
5	חֲמִשָּה	חֲמֵשֶת	חָמֵש	חֲמֵש
6	שִשָּה	שֵשֶת	שֵש	שֵש
7	שִבְעָה	שִבְעַת	שֶבַע	שֶבַע
8	שְמונָה	שְמונַת	שְמונֶה	שְמונֶה
9	תִשְעָה	תִשְעַת	תֵּשַע	תֵּשַע
10	עֲשָרָה	עֲשֶרֶת	עֶשֶר	עֶשֶר

שימו לב: אנחנו רגילים לכך שמילים שמסתיימות ב- ת' יתאימו לנקבה, אבל כאן זה הפוך- מספרים, כש"מחברים" אותם לשם עצם בזכר, ושם העצם בזכר מיודע - כלומר, אנחנו יודעים מהו- מוסיפים להם ת' בסוף. שם מספר בסמיכות לזכר יסתיים ב-ת'.
שימו לב: במילים אחד ואחד (זכר, סמיכות ורגיל) יש אותן אותיות אבל הניקוד שונה. גם במילים שלוש ושלוש וחמש וחמש (נקבה, סמיכות ורגיל)- ניקוד שונה, אותן אותיות. בבחינה ייתכן שתהיה שאלה לבחור את המילה עם הניקוד הנכון.

זה מאוד מבלבל. במיוחד כששואלים על עצם שמינו נקבה. למשל:

סמנו את המילה המתאימה בצירוף הבא: שֵשֶת\שֵש הילדות

למרות שבמילה ששת יש ת' בסוף, שאופיינית למילים בנקבה, ההטייה המתאימה כאן היא שש.

רק כאשר נדבר על ששת הילדים (הילדים, ילדים מסוימים) נוסיף ת'.
כך גם: שלושת הילדים, ארבעת הילדים, חמשת הבנים, ששת הדודים, שבעת הגמדים, שמונת התלמידים וכו'.

שימו לב: במילה "אחת" יש גם ת' בסוף, למרות שזה שם מספר בסמיכות לנקבה. אבל ידעתם את זה כבר קודם, שאחד זה זכר ואחת לנקבה. בדרך כלל לא תתבלבלו בזה.

שם המספר בתאריכים

תאריך- בזכר

דוגמאות לשינון:

תשעה באב (זכר)

אחד באפריל (זכר)

זה בזכר כי מדובר על יום בחודש, שהוא זכר (למשל: תשעה ימים אחרי שהתחיל חודש אב, וכו')

יום הולדת - זכר

דוגמאות לשינון:

יום הולדתי הששה עשר (בזכר)

יום הולדתי הראשון (זכר)

גיל - בנקבה

זה מבלבל. כאן סופרים שנים, ושנה היא נקבה, אז נגיד כך:

אני בת שש עשרה (שנים, בנקבה)

אני בן שש עשרה (שנים, בנקבה)

שנים - בנקבה

למרות שתאריכים הם בזכר, שנים הן בנקבה.

דוגמה: בשנת אלף תשע מאות שמונים וארבע (במספרים גדולים מטים רק את ספרת האחדות. ארבע בנקבה ולא ארבעה בזכר).

שם המספר במספרים

מאה- נקבה

אלף - זכר

מיליון- זכר

מיליארד- זכר

אחדות

אנחנו לא אומרים יש לי "שלוש אחדות תפוחים" סופרים ישירות את התפוחים: שלושה תפוחים.

ולכן, מינה של ספרת האחדות משתנה בהתאם לדבר אותו אנו סופרים: אם נספור תפוחים ספרת האחדות תהיה בזכר ואם נספור שם עצם בנקבה, למשל סירות, ספרת האחדות של המספר תהיה בנקבה: שלוש מאות ואחת סירות.

עשרות

המילה לעשרות לא משתנה בהתאם למין של המילים. עשרים, שלושים, ארבעים- משמשים גם למנייה של עצמים שמוגדרים זכר וגם למה שמוגדר נקבה.

מאות, אלפים, מיליונים

שמות מספרים גדולים אומרים כמה מאות וכמה אלפים יש, למשל: ארבע-מאות תפוחים, ולכן המספר לפני המילה מאות תמיד יהיה בנקבה, גם אם העצמים אותם אנו סופרים הם בזכר.

לדוגמה:

חמש מאות חיילים. חמש מאות ואחד חיילים (החמש- בנקבה, כי הוא מתייחס למאות. האחד - בזכר, כי הוא מתייחס למילה חיילים שהיא בזכר).

בגלל שאלף זה זכר, המספר שמציין כמה אלפים יהיה בזכר: שבעת אלפים, חמשת אלפים.

גם מיליונים יהיו בזכר: ששה מיליון.

איך אומרים 5,743,529 תפוחים?


9	2	5	3	4	7	5 תפוחים
זכר (כי תפוחים זה בזכר) ותשעה	ניטרלי עשרים	נקבה חמש מאות	זכר ושלושה אלף	ניטרלי ארבעים	נקבה שבע מאות	זכר חמישה מיליון

חמישה מיליון, שבע מאות ארבעים ושלושה אלף חמש מאות עשרים ותשעה תפוחים.

פי, פעמים, אחוזים

פי- תמיד בזכר

פי שלושה, פי שניים, פי חמש מאות ואחד

(אבל גם: פי חמש מאות, כי החמש מתייחס למאות אז הוא בנקבה)

פעמים - בנקבה

"פעם" זה נקבה, אז אומרים פעם ראשונה, שלושים וחמש פעמים, שלוש פעמים וכו' הכל בנקבה.

אחוזים בזכר

5%= חמישה אחוזים

כשאין כוח להגיד שם עצם ברבים

מילים שמשתמשים בהם הרבה בהקשר של מספרים, כמו: שקלים, אחוזים, יום, שנה, איש, מטר, קילו - לפעמים משאירים אותם בצורת היחיד שלהן גם כשסופרים מספרים גבוהים. למשל: מאה שקל, מאה אחוז, חמישים יום, עשרים ואחת שנה, שנים עשר איש (אפשר גם להגיד מאה שקלים, מאה אחוזים, שנים עשר אנשים וכו').

הכלל הזה לא עובד בין המספרים 2 עד 10. לא אומרים שלושה איש, חמישה יום, שבע שנה, שמונה איש, חמישה אחוז (זה לא נכון!). גם לא שבעה שקל (גם שבע שקל לא אומרים. שבע זה בכלל בנקבה ושקל זכר).

יש מעט מאוד דברים שמותר להגיד ביחיד גם מתחת ל-10, בעיקר מידות ומשקלות בלועזית כמו מטר וקילו: שבעה מטר, חמישה קילו.

הודפס על-ידי:	משתמש אורח
תאריך:	יום שישי, 4 יולי 2025, 10:42 AM

מערכת:	קמפוס אורט
קורס:	לשון לבגרות
ספר:	סיכום: שם המספר

תוכן עניינים