חלקי הדיבר

מבוא

חלקי הדיבר – שם עצם, שם תואר, פועל

אפשר לחלק את כל המילים בעברית לשלוש קבוצות, לכל קבוצה כללים משלה שמסבירים איך נוצרו המילים שבה.

שימו לב לשלוש קבוצות המילים האלו. חשבו על המילים מבחינת התפקיד שלהן במשפט והמקום שנשים אותן במשפט, ולא מבחינת המשמעות שלהן.

 

האם אתם מרגישים את ההבדל בין שלוש הקבוצות?

מבחינה לשונית נגדיר את שלוש הקבוצות כך:

חלוקה זו נקראת - חלוקה לחלקי דיבר. זוהי אחת הדרכים לחלק מילים בעברית.

כשאנו קוראים את שלוש הרשימות אנחנו מרגישים שלמילים בכל קבוצה יש אופי שונה וכך מחלקים אותן לקבוצות.

בפרק זה נלמד איך להבחין באופן שיטתי בין חלקי הדיבר הללו – שם עצם, פועל ושם תואר.

כך נוכל למיין לקבוצות הללו גם מילים מבלבלות שקשה יותר "להרגיש" לאן הן שייכות.

שם עצם

דוגמאות לשמות עצם: שולחן, חתול, אהבה, אמא, ילדים, אילת, מעריב, לטאה.

איך נזהה שם עצם? 

על ידי אחת משתי האפשרויות האלו:

• אפשר להוסיף למילה ה' הידיעה + כינוי שייכות (שלי, שלך, שלנו...). ל
  משל: החתול שלי, האמא שלך, האהבה שלנו.
  

או:

• שם (של אדם/מקום/חֶברָה...) למשל: אדל, זארה, נועה, תאילנד, נתניה, שופרסל.

בדקו את רשימת המילים "דוגמאות לשמות עצם" שהבאנו למעלה.

לכל המילים ברשימה יש או את התכונה הראשונה שציינו (שאפשר להוסיף ה' וכינוי שייכות) או את התכונה השנייה שציינו (הן שם של מישהו או משהו).
כך אנו יודעים שהן שייכות לקבוצת שמות העצם.

____________________________

בדקו את המילים האקראיות הבאות: לאלו מהן יש אחת משתי התכונות שציינו למעלה?

כובע, רץ, דג, ירוק, כותב, קורא, חם, נמרץ, ילד, רעב, דגל, כלב, עמליה, רך, גדול, יפה, שותה, מדבר, נותן, שוכב, קר, מחפש, פייסבוק, מבין, לומד, חכם, שמח, בית, עץ, שולחן.

שם עצם יוצא דופן: שם פעולה

שם פעולה: נשמע כמו פועל אבל בעצם הוא שם

מה לגבי המילים - אהבה, חשיבה, הרגשה, התרגשות, ריקוד?

הן עשויות להרגיש לנו כמו פועל כי הן קשורות קשר ישיר לפועל כלשהו ומציינות פעולה. עם זאת, הן לא נחשבות פועל אלא שם עצם.
אם נבדוק את המילים הללו לפי החוקים בעמוד הקודם (תזכורת: תכונה ראשונה: אפשר לשלב עם ה' הידיעה+שייכות, תכונה שנייה: שם של מישהו או משהו), נוכל לראות זאת.
לכולן יש את התכונה הראשונה של שמות עצם. נדגים זאת על שתי מילים: ריקוד – הריקוד שלי, אהבה - האהבה שלי.
כאמור, מילים אלו הן שם עצם אבל בגלל שהן מיוחדות יש להן שם נוסף – שם פעולה.

איך נזהה שם פעולה?
כמו שנזהה שם עצם, ובנוסף שם הפעולה עונה על השאלה: "מהי הפעולה שנעשתה?".

פועל

דוגמאות לפועל: מבקש, חשבתי, מרגישות, נסתובב.

לא כל מילה שקשורה לפעולות היא פועל, לכן חשוב לבחון האם המילה היא פועל על פי כללי הזיהוי.

איך נזהה פועל?

• לפועל יש גוף וזמן. למשל: חשבתי - זמן עבר, גוף - אני.
• ניתן להטות את המילה בגופים ובזמנים שונים.
  למשל: אנחנו מחר נסתובב – אנחנו אתמול הסתובבנו, אנחנו עכשיו מסתובבים, אני מחר אסתובב, את מחר תסתובבי וכו'...

שם פועל

דוגמאות לשם פועל: ללמוד, לשבת, לאהוב, להרגיש, לשלוח, להירשם, להסתפר.

איך נזהה שם פועל?

• יש בהתחלה "ל"
• ניתן להגיד לפני כן "אני רוצה..."

צרפנו את הגדרה שם הפועל לעמוד שמדבר על הפועל כי בעצם שם הפועל יכול להיות כותרת כללית לכל הפעלים שבנויים מאותו שורש (שיש להם אותיות דומות).
המושגים "שם פועל" ו"שם פעולה" (שהזכרנו בדף הקודם) מבלבלים, אבל בעצם הם מתארים קבוצות מילים שונות מאוד.

סימן לזכירה קלה של המיון לקבוצות האלו: אם המילה מתחילה ב-ל' אז היא שם פועל, אם המילה מתחילה או מסתיימת ב-ה' אז היא שם פעולה.

שם תואר

דוגמאות לשם תואר: יפה, משוגע, מצחיקה, מסריחים.

שם תואר משמש כדי לתאר דברים.

איך נזהה שם תואר?

• ניתן להטות את המילה בארבע צורות: יחיד, יחידה, רבים ורבות. למשל: משוגע, משוגעת, משוגעים, משוגעות. (ההטיות מאפשרות לנו לתאר עם שם התואר את כל הדברים שיש: זכרים ונקבות, יחיד\ה או רבים\ות)
• המילה מתארת שם עצם כלשהו. 

 

תרגול קטן לזיהוי חלקי הדיבר - שם עצם, פועל ותואר:

מורות קראו לי מעופף               (מתוך: יא 2/ טונה)

מהו חלק הדיבר של המילה קראו במשפט הנתון? ננסה לחשוב מה נראה לנו הכי מתאים מבין האפשרויות – שם עצם, פועל ושם ותואר ונבדוק לפי החוקים של כל אחד.

שם עצם – אי אפשר להוסיף ה' הידיעה וגם לא כינוי שייכות (אי אפשר לומר "הקראו שלו") וזה לא שם של אדם/מקום/חֶברה --> לא מתאים.

פועל – יש לו גוף וזמן (הם בעבר) וגם ניתן להטות את הפועל בזמנים וגופים שונים (קראתי, קוראים, נקרא...) --> מתאים!

שם תואר – המילה לא ניתנת להטייה בארבע הצורות האלו (יחיד, יחידה, רבים, רבות) והיא לא בדיוק מתארת את המילה מורות (לא עונה על השאלה "איזה מורות?") ---> לא מתאים.

 

ואת היית יפה כמו פרח שאסור היה לקטוף        (מתוך: שני משוגעים/ עומר אדם)

מהו חלק הדיבר של המילה פרח במשפט? נבדוק

שם עצם – אפשר להוסיף ה' הידיעה וגם כינוי שייכות: הפרח שלי. --> מתאים

פועל – אין לו זמן וגוף (לא נאמר – פרח אתמול/פרח עכשיו/פרח מחר). --> לא מתאים.

שם תואר – לא ניתן להטות את המילה בארבע צורות והיא לא מתארת שם עצם --> לא מתאים.

המילים המבלבלות של צורת הבינוני

צורת בינוני

שימו לב למשפטים הבאים:

1.      מחשבה יוצרת מציאות.

2.      היא לומדת כתיבה יוצרת.

3.      היוצרת של השיר סיפרה על תהליך היצירה.

 

האם, לדעתכם, המילה יוצרת משמשת בכל משפט באותו חלק הדיבר?:

1.      במשפט הראשון יש ל יוצרת זמן וגוף – היא יוצרת עכשיו ואפשר להטות אותה בזמנים וגופים שונים – המחשבה יצרה מציאות אתמול והמחשבה תיצור מציאות מחר --> פועל.

2.      במשפט השני יוצרת מתארת שם עצם (את כתיבה) ואפשר להטות אותה בארבע צורות – יוצר, יוצרת, יוצרים, יוצרות)--> שם תואר.

3.      במשפט השלישי ניתן להוסיף ליוצרת ה' הידיעה וכינוי שייכות – היוצרת שלו --> שם עצם.

אותה המילה יכולה לשמש בשלושת חלקי הדיבר, תלוי בהקשר בו היא נתונה. יש מילים נוספות כאלו והן נקראות – צורות בינוני.

כל צורת בינוני יכולה לשמש גם כפועל בהווה וכך נוכל לזהות אותה.

לדוגמה:

מה מבין המילים הבאות היא צורת בינוני?

מנהל – פקיד – מדריך – מלצר – זמר – משרת - מורה

נבדוק איזה מבין המילים יכולה לשמש כפועל בזמן הווה.

מנהל – הוא מנהל את המקום עכשיו. נוודא שמדובר בפועל ע"י הטייה של המילה בזמנים/גופים שונים – הוא ניהל אתמול, היא תנהל מחר--> יכול לשמש כפועל בהווה לכן זוהי צורת בינוני.

פקיד – האם המילה יכולה לשמש כפועל? לא. אין לה זמן. בנוסף, אי אפשר להטות אותה בזמנים/גופים שונים.

באותו אופן מדריך, משרת ומורה יכולות לשמש כפועל בהווה. מלצר וזמר לא יכולות.

צורות הבינוני הן: מנהל – פקיד – מדריך – מלצר – זמר – משרת – מורה.

_________________

רוצים לתרגל? לחצו כאן