זכויות מול חובות

זכויות מתנגשות

כל הזכויות אינן מוחלטות אלא יחסיות. לעיתים זכות של אדם אחד מתנגשת עם אינטרסים של המדינה או עם זכויות של מישהו אחר, ובאף חברה אנושית הזכויות אינן ניתנות להגשמה באופן מלא.

במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי – נדרש איזון בין הזכויות (שהפגיעה בזכות תהיה מידתית). הסיבה הבסיסית המוצדקת לפגיעה בזכויות אדם היא כשמימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס ציבורי. במקרה זה פגיעה בזכות של האדם תהיה מקובלת, כדי לממש את הזכות החשובה יותר של המדינה או של אדם אחר.
למשל: הזכות לקניין של הפרט נפגעת כאשר המדינה גובה ממנו מיסים, אך המיסים חיוניים לקיומה של החברה והמדינה ולכן יש הצדקה לפגוע בזכות זו.

קשר בין זכויות וחובות

כאשר אדם אינו ממלא את חובותיו כאדם או כאזרח (עובר על החוק או פוגע בזכויות האדם של אחרים), המדינה עשויה לקחת לעצמה את הזכות לפגוע בזכויותיו.

ישנן מספר גישות באשר לקשר בין זכויות וחובות:

·         גישה לפיה המדינה יכולה לפגוע בזכויות הפרט, בתנאי שיש קשר ברור בין החובה שהופרה לבין הזכות בה פוגעים. בכל מקרה הענישה של המדינה צריכה להיות מידתית ובהתאם לחוק.
למשל – כאשר יש עבירה על החוק שהעונש עליה הוא מאסר. או כאשר אדם גונב ומבזבז את הכסף שגנב המדינה עשויה להכריח אותו לשלם מכספו את הסכום שגנב ואף להוסיף על סכום זה קנס ופיצויים ועוד. זו פגיעה מידתית בזכות האדם לקניין. האדם פגע בזכות הקניין של חברו והמדינה פוגעת בזכות הקניין של הגנב.

·         גישה לפיה המדינה יכולה לפגוע בזכויות הפרט גם כאשר אין קשר בין החובה שהופרה לבין הזכות הנפגעת. למשל – שלילת זכות ההצבעה מאסירים.

·         שלילת אזרחות – יש מדינות הקובעות בחקיקה את הזכות של המדינה לשלול את אזרחותם של מי שפוגעים בה, למשל – פעילי טרור.

חובות האדם והאזרח

חובות האדם כאדם מוסרי

• לכבד את זכויות האדם והאזרח ולהימנע מפגיעה בזכויותיו של אדם אחר.
• לגלות סובלנות כלפי הזולת.
• למסור מידע על פגיעה בזכויות.

חובות האזרח למדינתו:

• חובות הנובעות מתוקף החוק:

• חובות הנובעות מתוקף אזרחות טובה (לא מוגדרות בחוק):