המיעוטים בישראל

מעמד המיעוטים במדינה ישראל

מיעוט – קבוצה של אנשים בתוך אוכלוסיית הרוב והנבדלת מהרוב במאפיינים לאומיים, אתניים, דתיים, תרבותיים, לשוניים ואחרים – מרכיבים חלקם שיוכיים (מלידה) וחלקם נרכשים.

מדינת ישראל היא מדינת לאום אתנית-תרבותית, המזוהה עם הלאום היהודי ומוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. במדינת ישראל חיים גם מיעוטים המונים כ-20% מאוכלוסיית המדינה. בהכרזת העצמאות ישנה התחייבות להעניק למיעוטים החיים בארץ שוויון זכויות מלא בכל התחומים.

ישראל מעניקה לכלל אזרחיה, ובכלל זה למיעוטים החיים בתוכה, שוויון מלא בכל הקשור לזכויות הפרט. שוויון הזכויות גם עוגן בחקיקה האוסרת על אפליה על בסיס דתי או לאומי, בכל הקשור לקבלה לעבודה. בשנת 2000 תוקן חוק החברות הממשלתיות ויש בו הוראה מחייבת לכלול ייצוג הולם בדירקטוריונים (הנהלה) של חברות ממשלתיות למיעוטים בישראל – ערבים, דרוזים, צ'רקסים.

יחד עם זאת, אין בחקיקה בישראל חיוב לייצוג הולם ומשוריין במוסדות השלטון הנבחרים. שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל, מאפשרת התמודדות של מפלגות המייצגות ציבורים שונים בחברה הישראלית, ובכלל זה גם קבוצות מיעוטים.

ישראל מעניקה לקבוצות המיעוטים החיות בתוכה אפשרות נרחבת לתת ביטוי למאפיינים התרבותיים שלהן, בתחום הדת, הלשון והחינוך. זאת לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש ובניית צריחי מסגדים (למשל בצרפת). בכך מממשת ישראל זכויות קבוצה / זכויות תרבותיות.

המיעוטים הלאומיים / אתניים בישראל – הכרת הקבוצות

ערבים בישראל

הערבים הם קבוצת המיעוט הגדולה ביותר בישראל. שיעורם באוכלוסייה הינו כ-20% מאזרחי המדינה.

הרוב הגדול של אזרחי ישראל הערבים הינו מוסלמי (כ-90%). מיעוט מתוכם נוצרים (חלקם אינם מעוניינים להזדהות כערבים).

מתוך האוכלוסייה המוסלמית – כ-15% הינם בדואים.

רוב הערבים בישראל מזהים את עצמם כחלק מהאומה הערבית הגדולה, חלקם הגדול גם מזדהים כפלסטינים. לרבים מהם בני משפחה בארצות ערב.

ניתן לזהות בקרב החברה הערבית בישראל מגמות של השתלבות במדינה ובחברה, שינוי במעמד המסורתי של החמולה והמשפחה ושינוי במעמד האישה מצד אחד, ומצד שני גם תהליכים של בידול והזדהות עם המאבק הפלסטיני נגד מדינת ישראל.

נוצרים בישראל

הנוצרים הם מיעוט דתי קטן יחסית (פחות מ-2% מאזרחי המדינה ופחות מ-10% מדוברי הערבית בישראל). הם נחלקים למספר זרמים בנצרות – קתולים לטיניים (שייכים לכנסיה הרומית), אורתודוכסיים מזרחיים, קתולים יוונים, מארונים, קופטים ופרוטסטנטיים.

רוב הנוצרים מתגוררים בגליל וחלקם בחיפה.

רוב הנוצרים בישראל רשומים בסעיף הלאום כערבים. מאז 2014 ניתנה לקבוצה המזהה את עצמה כארמים לרשום את עצמם כך בסעיף הלאום, אך רק מיעוט מתוכם מגדיר עצמו כארמים.

המיעוט הנוצרי בישראל חי ברמה כלכלית גבוהה יחסית. חלק ניכר מהם משרתים בשירות צבאי או לאומי.

הדרוזים בישראל

הדרוזים הם מיעוט קטן יחסית (פחות מ-2% מאזרחי המדינה ופחות מ-8% מדוברי הערבית בישראל). רובם חיים בגליל ובכרמל ולצידם ישנה קהילה דרוזית בצפון רמת הגולן. קהילה זו עברה לשליטת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) וסופחה למדינת ישראל בשנת 1981, עם סיפוח רמת הגולן.

הדת הדרוזית היא דת ייחודית וסודית. נביאה הוא יתרו (ולא מוחמד) והיא אינה מקבלת לתוכה מאמינים חדשים.

רוב הדרוזים מגדירים את עצמם כקבוצה אתנית נפרדת, ללא שאיפה לאומית-מדינית, והם נאמנים למדינה בה הם חיים.

מאז ימי המנדט הבריטי כרתו הדרוזים ברית עם הישוב היהודי והשתלבו במערכות הביטחון והמדינה, רבים מהם המשיכו בשירות קבע והגיעו לדרגות בכירות.

לעומת הדרוזים בגליל, הדרוזים ברמת הגולן, שנכנסו לשליטת מדינת ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967, נמנעים בדרך כלל מקבלת אזרחות ישראלית ומהשתתפות בבחירות.

בחברה הדרוזית מתרחשים תהליכי מודרניזציה הכוללים את היחלשות כוחה של הדת, תהליך של עיור (מעבר מהכפר אל העיר), שינוי בהנהגה מההנהגה הדתית המסורתית להנהגה צעירה ומשכילה והשתלבות בחברה הישראלית והגעה לעמדות השפעה בכל תחומי החיים.

הצ'רקסים בישראל

הקהילה הצ'רקסית בישראל מונה כמה אלפי אנשים ומהווה מיעוט עצמאי. כל חבריה מתגוררים בשני כפרים בגליל – כפר קמא וריחניה.

מוצאה של הקהילה בהרי הקווקז, שפתם אינה ערבית והם אינם רואים בעצמם ערבים.

מבחינה דתית הצ'רקסים מהווים פלג של האסלאם הסוני.

הצ'רקסים בחרו להזדהות באופן מלא עם מדינת ישראל והם שותפים באופן מלא לחיים במדינה. בכלל זה הם אף משרתים בשירות חובה בצה"ל ומשולבים בכל תחומי החיים.

ביטויי קבוצות מיעוט במרחב הציבורי

• השפה הערבית - עד לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום היהודי (חוק הלאום), לשפה הערבית היה מעמד מיוחד בישראל. חוק הלאום העניק מעמד של שפה רשמית לשפה העברית וחייב את הסדרת מעמד השפה הערבית בחקיקה, אולם הדבר טרם התבצע ואין כיום חוק המסדיר את מעמד השפה הערבית. יחד עם זאת, ישנה פסיקת בג"ץ המחייבת ששלטי חוצות בערים מעורבות ייכתבו גם בערבית.
  
  
• דת - ימי החג של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה בהתאם לחוק ימי עבודה ומנוחה. חוק השמירה על המקומות הקדושים קובע שמירה מפני פגיעה של כלל המקומות הקדושים בישראל של כל הדתות, ושמירה מפני פגיעה בכל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.
  
  
• תרבות - חוק חינוך ממלכתי בישראל קובע כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית. כתוצאה מחוק זה הוכנסה לתוכנית הלימודים גם הוראת המורשת והדת של אותו מיעוט. 

ביטויי קבוצות מיעוט בהיבט המוסדי

• בתי דין - בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על-פי דתם בנושאי נישואין וגירושין, בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים.
  
  
• חינוך - למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם.
  
  
• מוסדות דת – החוק בישראל מכיר בחופש הפולחן של כלל אזרחי ישראל, יהודים ושאינם יהודים, ברוח הכרזת העצמאות. החוק מכיר בזכות לקיים את החגים, המצוות והמנהגים של כלל אזרחי המדינה.