הרעיון הלאומי - סיכום

מושגי יסוד

עם או קבוצה אתנית (אתנוס = עם ביוונית) הינם קבוצת אנשי  אשר יש להם מאפיינים משותפים המבוססים על היותם ממוצא משותף, ואשר יש להם מאפיינים אתניים משותפים הנובעים מאותו מוצא: שפה, דת, היסטוריה, מורשת, תרבות. בנוסף לכך, כעם יש להם זיקה (קשר) לשטח מסוים בו חי העם בעבר או בהווה.

כאשר העם או הקבוצה האתנית מבקשים להקים לעצמם מדינה עצמאית בשטח שאליו יש להם זיקה, הם נקראים לאום. שאיפה זו להקמת מדינה נקראת הגדרה עצמית.

לאומיות הינה רעיון, השקפת עולם, ולפיה לכל לאום יש זהות משותפת ויש לו זכות להקים מדינה עצמאית משלו, שבה יקיים וישמר את הזהות המשותפת לבני אותו לאום.

שני סוגי לאומיות

1.      לאומיות אתנית-תרבותית - קבוצות לאומיות שהזהות המשותפת שלהן מתבססת על היותם בני אותה קבוצה אתנית. מה שמאחד אותם הם המאפיינים האתניים הייחודיים שלהם, שמתבטאים בשפה, דת, היסטוריה, מוצא ותרבות משותפים. מאפיינים אתניים-תרבותיים משותפים אלו יוצרים אצל בני הלאום תחושה של שייכות. השייכות ללאום הייתה קיימת עוד לפני שהלאום הקים לעצמו מדינה עצמאית. למשל: הלאום היהודי היה קיים עוד לפני שקמה המדינה. יהודים משתייכים ללאום היהודי, אך הם יכולים להיות אזרחי מדינות שונות ולא רק אזרחי מדינת ישראל. אין חפיפה בין היותם של היהודים בני הלאום היהודי לבין היותם אזרחי המדינה.

2.      לאומיות אזרחית / מדינתית / פוליטית - קבוצות לאומיות שהזהות המשותפת שלהן מתבססת על כך שבני הלאום מאמינים באותם ערכים ומבקשים להקים מדינה עצמאית בה יבואו ערכים אלו לידי ביטוי. הזהות הלאומית המשותפת לבני הלאום מבוססת על היותם אזרחים של אותה מדינה, ולא בהכרח על מאפיינים אתניים משותפים. המדינה, ולא הזהות האתנית, היא זו שמחברת בין בני הלאום האזרחי. למשל: בארה"ב חיים אנשים ממוצאים אתניים מגוונים, ומה שמחבר ביניהם הוא היותם אזרחי ארה"ב. יש חפיפה בין היותם שייכים ללאום האמריקני והיותם אזרחי המדינה האמריקאית.

דגמים של מדינות לאום

ישנם דגמים (סוגים) שונים של מדינות לאום:

1.      מדינת לאום אתנית-תרבותית – מדינה המזוהה עם לאום אתני-תרבותי אחד מרכזי שמהווה את הרוב במדינה. המדינה מבטאת את זכותו של לאום זה להגדרה עצמית. חלק מהסמלים, החגים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי למאפיינים האתניים המשותפים ללאום המרכזי. בנוסף למאפיינים האתניים-תרבותיים של בני הלאום המרכזי, קיימים גם יסודות פוליטיים ערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה – הרצון המשותף לחיות באותה מדינה ולקדם את הערכים והנורמות המשותפים. דוגמה למדינת לאום אתנית-תרבותית: ישראל.

2.      מדינה דו לאומית – מדינה המזוהה עם שני לאומים אתניים-תרבותיים מרכזיים, ומבטאת את זכותם של שני הלאומים להגדרה עצמית. הסמלים, החגים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי למאפיינים האתניים-תרבותיים של בני שני הלאומים המרכזיים במדינה. בנוסף למאפיינים האתניים-תרבותיים של בני שני הלאומים המרכזיים, קיימים גם יסודות פוליטיים ערכיים משותפים המגבשים את בני שני הלאומים ואת כלל אזרחי המדינה – הרצון המשותף לחיות באותה מדינה ולקדם את הערכים והנורמות המשותפים. דוגמה למדינה דו לאומית: בלגיה.

3.      מדינה רב לאומית – מדינה המזוהה עם יותר משני לאומים אתניים-תרבותיים מרכזיים. הסמלים, החגים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי למאפיינים האתניים-תרבותיים של בני שני הלאומים המרכזיים במדינה. בנוסף למאפיינים האתניים-תרבותיים של בני הלאומים המרכזיים, קיימים גם יסודות פוליטיים ערכיים משותפים המגבשים את בני הלאומים ואת כלל אזרחי המדינה – הרצון המשותף לחיות באותה מדינה ולקדם את הערכים והנורמות המשותפים. דוגמה למדינה רב לאומית: שווייץ.

4.      מדינת לאום פוליטית / מדינת כלל אזרחיה – מדינה המגדירה את השייכות הלאומית של אזרחיה על בסיס הערכים המשותפים שלהם ולא על בסיס שייכותם האתנית-תרבותית. לאזרחי המדינה יש יסודות פוליטיים ערכיים משותפים המעניקים להם תחושת שייכות ומגבשים אותם. הסמלים, החגים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות והערכים המשותפים לכלל אזרחי המדינה. דוגמה למדינת לאום פוליטית / מדינת כלל אזרחיה: ארה"ב.