מבוא ויסודות הטרגדיה

דרמה

לפני שנפרט את מאפייני הטרגדיה, נתייחס למאפייני הדרמה באופן כללי.

דרמה היא שם כולל ליצירות שנכתבו להצגה, בצורת מחזה, ובראשן הטרגדיה והקומדיה. המאפיין את הדרמה ומייחד אותה לעומת הז'אנרים האחרים, היא העובדה שמדובר בסוגה ספרותית שיועדה מלכתחילה להיות מוצגת על הבמות, מול קהל צופים. 

הדרמה כוללת את המאפיינים הבאים:

• התפתחות העלילה היא בהווה, לעיני הצופה/ הקורא, בלא התערבות של המחזאי /המספר, כלומר העלילה מועברת ללא תיווך של "דמות המספר".
• הצופה/הקורא יכול ללמוד על הדמויות מתוך התנהגותן ודיבורן ו/או ע"י דמויות אחרות. 
• בד"כ, במרכז הדרמה עומד "גיבור" שמונע ע"י מערך של לבטים, רגשות ורצונות שהופכים לקונפליקטים חיצוניים ו\או פנימיים המזינים ומניעים את העלילה ומערערים את האיזון שבו חיות הדמויות. קונפליקטים בין דמויות להשגת מטרות המוצבות בפניהן או התגברות על מכשולים, מאבקים בין יחיד לחברה, מאבקים אישיים ואידיאולוגיים, התנגשות בין השקפות עולם שונות, מאבק של אדם עם גורלו, ומאבקים בין האדם לבין עצמו (למשל, בין יצרים למצפון, בין רגש לשכל).

מבנה אופייני למחזה:

1.      אקספוזיציה: היסודות הראשוניים והפרטים המרכזים של המחזה. הדמויות, הרקע להתרחשות, המקום, הזמן וזרעי הקונפליקט המרכזי של המחזה.

2.      הסיבוך: הקונפליקט מעורר סיבוך ולרוב מעלה קונפליקטים נוספים והדרך לפתרון הקונפליקטים היא התהליך עד לשיאו של הקונפליקט.

3.      השיא הדרמטי: בשיא הבעייתיות שמציג הקונפליקט, זהו לרוב גם שיא המתח שחש הצופה, ואז...

4.      המפנה וההתרה: התרת הסיבוך, הפתרון. האם נפתר הקונפליקט המרכזי? האם נפתרו הקונפליקטים האחרים? מהו הפתרון?